|
 כינוי:
בן: 34
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מרץ 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 |
הבלוג חבר בטבעות: | 3/2007
אז.. כן..
הם ביחד..
התחלתי לחשוב על קומיקס חדש בשם RED.. אולי ניתן לנורה לפתח את העלילה..
והוא יהיה קצר יחסית..
ולא.. לא שחכתי מDR T.. אני פשוט מתעצל..
| |
I CAN SEE.. I CAN SEE I'M GOING BLIND
אז כבר לא כתבתי די הרבה זמן..
הייתי קצת עסוק.. אבל בעיקר מבולבל..
וגם לא היה לי ממש מה לכתוב.
אז נתחיל ממה שהכי פחות מסובך / מבלבל / הזוי / משהו:
הצטרפתי לעוד להקה. משהו יותר פופי כזה.
למה?
כי אני יכול!
כי התחשק לי להצטרף לעוד להקה. למשהו יותר קליל. לדעתי זה יכול לתרום ללהקה המקורית שלי שכבר לא נחשבת להקה של בצפר אז...............................
ביום שישי הלכנו עוד פעם לבונבון ובערך חצי מהבצפר היה שם.. וכל מיני אנשים דיברו איתי ועכשיו נורה אומרת שאני הבנאדם הכי פופולארי בבצפר {כן.. ברור..}..
גם "הפלסטיקים" היו שם, הם ממש התלהבו כשהם ראו אותנו וזה היה די הזוי, אחת פשוט התחילה לצרוח כשהיא ראתה אותי.. ולא בגלל שאני כזה מפחיד =/
ביום שישי נורה הביאה את המחשב שלה {אפל} לבצפר ויש לה תוכנה בשם GarageBand ואחרי בצפר הלכנו לקופי בין והתחלנו לעשות מין טראנס רוקיסטי כזה משהו הזוי.. וכשניגמור לכתוב איזה 3 שירים נקליט אותם, נצרוב אותם, ונחלק לאנשים בצירוף פתק "אנחנו מחפשים זמרים".. והרעיון הגאוני שלי עכשיו הוא זמר לכל שיר! גאוני לא?! =]
ולקינוח, אהבה.
הזיה.
עצב.
כאב.
זעם.
קיר.
אגרוף.
אני חושב שהתאהבתי במישהי קוריאנית בשם כריסטינה {כבר הזוי לא?}. אבל התאהבתי בה רק בגלל שאני מזוכיסט? או בגלל שאני יודע שיש לי סיכוי איתה?
לא יודע.. אבל יש לי מתחרה. קוראים לו דזמנד, {לבנאדם איכפת מהשיער שלו יותר מאשר הזין שלו..} הוא נפרד מחברה שלו שקטנה מאיתנו בשנה ישר כשחזרנו מתאילנד.. כניראה כדאי לצאת עם כריסטינה.. אבל אולי היא לא בטוחה שהיא רוצה לצאת איתו, או שאולי הם יוצאים עכשיו, אני לא יודע, אולי לא, אולי כן, אבל לא איכפת לי!
וזה לא הכל, אני הולך לנגן עם דזמנד בלהקה השניה..
התלבלתם? יופי.. ככה אני מרגיש..
| |
תאילנד!
חזרתי.
הגענו ביום ראשון בערב.
והברזתי ביחד עם יותר מחצי מהשכבה.
ובכל יום שעובר אני רק ניהיה עייף יותר.
והולך להיות עמוס יותר ויותר..
אבל הפוסט הזה לא נועד בשביל להתבכיין.
הפוסט נועד לספר על תאילנד!
3 ימים ראשונים אספנו מידע בשביל גאוגרפיה/ביולוגיה/מערכות סביבתיות. אז היה נחמד והזמן עבר די מהר. ולמדתי לשחק GO FISH. מה שהפך במהרה למשחק הרישמי של הטיול.
ביום השלישי הקבוצה השניה הגיעה והלכנו לשוק בערב.
היה חרא.
הקאתי.
ביום שאחרי זה התפצלנו לשתי קבוצות - קבוצה אחת נשארה בבצפר שנשארנו בו {מין אכסניה כזאת}, וקבוצה שניה הלכה ל.. לעשות דברים יותר פעילים... **פרטים בהמשך**
אז אני הייתי בקבוצה שנשארה, ואנחנו עברנו קורס מנהיגות ועבודה בקבוצות. והיו משימות שאני לא הולך לפרט, בעיקר בגלל שיש פה מישהי שקוראת והולכת לעשות את המשימות האלו עוד שנתיים.. כניראה.. בכל מקרה.. חוץ מהמשימות, הקורס היה משעמם והמורה הייתה כלבה ורצינו לרצוח אותה לפעמים.
אבל בכל מקרה, אני מניח שאני יכול לספר קצת בלי לחשוף יותר מידי פרטים: אחת המשימות הייתה לעשות מופע וחלק ממנו היה לספר מה למדנו על החיים עד עכשיו, ואנחנו אילתרנו ככה כולם בקבוצה שלי אמרו דברים רציניים ורק אני "אני למדתי שאני אוהב גבינה".. אבל זה לא משנה כי הגענו למקום שני. =]
ובמשימה אחרת הייתי הגיבור.. שוב.. בלי פרטים.. -_-
אז אחרי 3 ימים של הקורס התחלפנו. הגענו לכפר בסביבות 9 וחצי, וב10 יצאנו לטראקינג. מתישהו בזמן ההליכה התפצלנו איכשהו {אלה שהולכים מהר ואלה שהולכים לאט - אני הייתי מאחורה..} והקבוצה שהלכתי איתה הגיעה בסביבות 1 אכלנו ויצאנו שוב ב1 וחצי ככה.. התחלנו ללכת בתור קבוצה אחת ושוב התפצלנו - אותם אנשים איכשהו.. טוב אז הלכנו הלכנו הלכנו עצרנו קצת לשתות ואז הלכנו הלכנו הלכנו כואבות הרגליים אז עשינו הפסקה קצרה ואז הלכנו עוד ועוד ועוד ועוד והתחיל להחשיך הלכנו עוד קצת ועוד קצת ואז אחת המורים נעקץ ביד מדבורה ואז הוא נעקץ גם בראש ואז הוא התחיל לקלל ואז המשכנו ללכת ואז הגיע מכונית לקחת אותנו למחנה כי היינו נורא איטיים. והגענו בערך ב6 וחצי.. או משהו כזה.. אכלנו ארוחת ערב וישבנו ליד האש ודיברנו והיה כיף להכיר עוד את האנשים בשכבה שלי אחרי שהיכרתי בעיקר את הקבוצה שלי בקורס מנהיגות.
ביום שאחרי זה אני וזה שישן איתי באוהל קמנו ב6 בגלל שהיה ממש ממש קר והדלקנו את המדורה. ואחרי ארוחת בוקר עזרנו לבנות את הבית חולים או משהו כזה. ואז בצהריים ניכנסנו לנהר שליד המחנה, ואני ברוב גאונתי ניכנתי עם הנעליים והמכנסיים והגרביים. ושחכתי שלא הבאתי עוד זוג אז בערב הייתי צריך לשים את הגרביים ולהכניס אותם לאש {וככה זכיתי בפרס "מטגן הגרביים"}.. ביום שאחרי זה עזרנו לבנות עוד קצת ובהצריים עשינו ראפטינג שהיה כיף =] ואם חשבתם שרק ישראלים אוהבים להשפרץ אחד על השני ולעשות שטויות.. אז כן! טעיתם! =]
אחרי זה היו דברים שפחות שווים פירוט: בית ספר לבישול, טיפוס הרים {שגיליתי שיש לי פחד גבהים}, ביקור בבית יתומים {לכל הילדים שם יש HIV}, רכיבה על פילים ו..אמ.. הייתה בריכה ענקית בבצפר שנשארנו בו.. והתחברתי אם אנשים שלפני הטיול לא דיברתי איתם בכלל ורואים את זה עכשיו, מאוד! =]
יש לי 3 דרכים..
למה אני הולך בדרך הכי קשה וכואבת ומסוכנת??
אני מזוכיסט??
אני מתאהב??
WTF??
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
