 כינוי:
בן: 34
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ינואר 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 1/2008
שלג!
[שנגחאי 26.1.2008]
ואפילו עשינו מיני מלחמת שלג....
| |
KILL BILL
טרנטינו גאון. נקודה.
ועכשיו אחרי ההצהרה הבומבסטית הזאת אתם כמובן דורשים הסבר למה הוא גאון, אז אני כמו שאתם משארים אני הולך לכתוב על קיל ביל. אני מתייחס לשתי הסרטים כסרט אחד כי הסיפור מחובר כל כך חזק ככה שמרגישים שצופים באותו סיפור. אם הייתי צופה בשתי הסרטים אחד אחרי השני בלי הפסקה אפילו, היה נדמה שזה אותו סרט. וזאת כבר נקודה לטרנטינו.
אישית, אני מצאתי את כל הממטרות דם המטורפות האלה די משעשעות. אני מאמין שטרנטינו לא לקח את החלק הזה יותר מידי ברצינות כי הדם ניתז שם בכמויות.
לפי מה שאני הבנתי, הסרט הזה הוא מחווה לבמאי יפני, ככה שאני לא מבין מה כולם אומרים שהוא מעתיק. זה פעם ראשונה שקרבות עיניינו אותי, אפילו בבאפי לא התעניינתי בזמן הקרבות. בקיל ביל הקרבות הם מין ריקוד, הם פשוט מרתקים ומותחים. חוץ מהקרב הגדול שממש איכזב אותי: הוא היה מבולגן מידי ומשעמם.
הדרך שבא טרנטינו בחר לספר את הסיפור, בפרקים, די מצאה חן בעניי. מתחילים באמצע ואז ישר עוברים ל4 שנים אחר כך, ואז חוזרים 4 שנים, ואז חוזרים קדימה, והכל קורה בדיוק במקום שהוא צריך להיות.
אני חייב לציין גם את הקטע המטורף עם היתוש. פאק. איך?!? פאק?!?
וגם את הקטע עם סופרמן, כניראה שרק טרנטינו יכול לגרום לשיחה על כלום כמעט להיות מעניינת. הוא הרי עשה על זה סרט שלם {ספרות זולה}!
קיצר, תיראו! {ואל תתנו לקצת ממטרות של דם לעמוד ביניכם לסרט מצויין שכזה}
ציון: 9 מתוך 10
| |
שקט
ביום ראשון החלטתי לעשות ניסוי קטן: לשתוק כל היום. מהרגע שאני קם עד הרגע שאני הולך לישון. החלטתי לעשות את זה אתמול בגלל שהייתי צריך לתת אזהרה קטנה ביום שני לפני שאני מתחיל.
נתחיל דווקא ב"למה?":
האמת שהרגשתי שאני מדבר יותר מידי. מי שמכיר אותי אומר עכשיו "וואט דה פאקינג פאק?! נכנסנתי בכלל לבלוג הנכון??".. אז כן, אתם בבלוג הנכון ואני מניח שהמילה "הרגשתי" הייתה צריכה להיות מודגשת, אבל אז לא הייתם יודעים שאני קורא מחשבות..
בכל מקרה, הרגשתי שאני מדבר יותר מידי. הרגשתי מין התרוקנות כזאת.. כאילו אני לא שלם יותר.. הרגשתי שאני כמו לחם ואני מתפורר, ואנשים אחרים "טורפים" את הפירורים.. בנוסף, הרגשתי שאני נהיה פחות מצחיק, ואני מרגיש שפעם הייתי ממש מצחיק וזה קצת נאבד.. אה כן.. אני גם צומי..
אז אפשר לומר שהצלחתי.. פעם אחת עשיתי "אמממ" אבל לא נראה לי שזה נחשב.. ופעם אחת בטעות שרתי.. כשהייתי לבד.. מה אתם אומרים? נחשב?
אולי אני אסביר קצת על החוקים שעשיתי לעצמי:
*אסור לדבר
*מותר לעשות תנועות עם הראש והיד
*אסור מסנג'ר
*אסור פייסבוק
*אסור SMSים
גם לפני זה אמרתי לכמה אנשים.. לא לכולם.. ככה שחלק העבירו את המסר לחלק שלא ידעו..
בכל מקרה, אפשר ללמוד מזה הרבה. הרבה הרבה. הרבה הרבה.. טוב הבנתם...
שמתי לב שאנשים דיברו עליי {"למה הוא עושה את זה?" ודברים כאלה.. כשאני לידם} וניסו לפענח מה עובר לי בראש. האמת שזה קצת מעליב וגורם לך להרגיש בלתי נראה, אבל אני מניח שזה מה שרציתי. המורה לאומנות אפילו לא שמה לב ששתקתי עד שהבת שלה אמרה, אבל יש סיבות לזה שהיא לא שמה לב.. אני יכול להניח שעוד הרבה אנשים לא שמו לב לזה בכלל.. אני מניח שאלה אנשים שאיכפת להם בעיקר מעצמם.. אבל יכול להיות שאני מכליל...
חוסר תקשורת.. אחד הדברים הכי מעיקים שהייתי צריך להתמודד איתם וזה פשוט שיגע אותי.. היה חלק שהלכנו לקנות אוכל ושאלו אותי אם אני רוצה ומה אני רוצה ואני פשוט לא יכולתי להסביר.. מזל שזאת שהיא ניסתה לנחש... אחר כך שראייה רצתה שאני אעזור לה לערוך את הסרט שלה {היא ביקשה ממני עוד ביום שלפני} אבל זה שיגע אותה שלא דיברתי.. אז היא דחתה את זה להיום.. אבל היום היא לא רצתה בגלל שיש לה יומולדת.. ביג דיל..
לפחות הצלחתי לשגע כמה אנשים... ולחשוב על דברים.. והרגשתי שוב שלם.. ומלא.. והיה מעניין... ולמדתי על אנשים אחרים.. למדתי על מי אפשר לסמוך.. למי לא איכפת.. למדתי על התנהגות של אנשים בכלליות.. יכול להיות שאני נמשך לבנות שלא איכפת להן ממני? מה הבעיה שלי?... רואר.. לילה טוב זונות
| |
A NEW ERA
היום התחילה תקופה חדשה.. התקופה שרציתי שלא תבוא.. אבל הנה.. אנחנו כבר בפנים.. עמוק בפנים ולא שמנו לב..
היום חזרנו ללמוד ועוד 3 וחצי שבועות המבחני דמי {כמו מבחני מתכונת..} אז המורים רוצים להספיק ללמד כמה שיותר.. בטח עכשיו תיהיה תקופה לחוצה.. לסיים את הפורטפוליו.. לשלוח בקשות לקולג'ים.. מבחנים..
הייתי שמח להיות בן 8....
אבל דווקא הייתי אופטימי היום.. הייפראקטיבי מהקפה עם היותר מידי סוכר ששתיתי בבוקר בגלל שלא הצלחתי כל כך לישון בלילה.. =/ התעוררתי ב2 ונרדמתי רק ב5 וחצי.. ואז הייתי צריך להתעורר ב7..
אני לא יודע מה אני רוצה..
ואני לא יודע מה אני פאקינג עושה..
| |
כן נו..
אז עשיתי את העגיל! =]
ביום שלישי חוזרים ללמוד =/
ואחרי חודשים! הנה הוא כאן! אני נשבע!
רק תלחצו על השלינק!! =]
טוב אין לי יותר מה לכתוב לבנתיים..
תודה לחן על הפוסט ד"א! =]
| |
 מואהאהאהאה!!! P:
חן בהשתלטות על הבלוג של ניב המגניב 
טוב אז רק רציתי להיפרד ממך כמו שצריך.
קודם כל רציתי לבקש ממך סליחה על זה שלא סבלתי אותך בהתחלה...אבל אל תדאג, זה קורה לי עם כולם ><
רציתי להגיד ששמחתי להכיר אותך, ששמחתי להיות איתך, לצחוק איתך, לדבר איתך, לנסות לעשות עגיל איתך...XD
הכרתי בן אדם מקסים עם פחדים ודיכאונות דומים לשלי.
אה כן, תודה גם שקנית לי פיצה 
חזרת לסין ורציתי שתדע שגם שאתה רחוק, אתה איתנו בלב :) (הו...הקיטצ'יות)
היה קיץ ממש כיפי ומיוחד בזכותך, ושבוע... לא פחות כיפי!
אז ניבוש,
אני מדברת בשם כל החברים שלך, ה י ה כ י ף !
ואנחנו כבר מחכים שתבוא לבקר שוב...
WE LOVE YOU! 
מטוסים
אביב גפן
עוד מעט נגיע
הנה כבר רואים
מטוסים חוצים קרוב אותנו
שוב אתה בורח לעולם אחר
במרדף שלך אחרי האושר
וזה כל כך קשה
זה כל כך קשה
לראות אותך בורח בשמיים
זה כל כך קשה
זה כל כך קשה
למצוא טיפות של אושר בינתיים
ושניכם התחבקתם
וזה צבט בלב
היו לכם גם כמה רגעים
בכל מטוס אדם
בכל אדם סיפור
בכל סיפור יש מישהו למטה
וזה כל כך קשה
זה כל כך קשה
לראות אותך בורח בשמיים
זה כל כך קשה
זה כל כך קשה
למצוא טיפות של אושר בינתיים
בכל מטוס אדם
בכל אדם סיפור
בכל סיפור יש מישהו למטה
מי היה מאמין...שיר של אביב בבלוג של ניב P:
ועוד הפתעה קטנה...
| |
ישראל 27
טוב אז היום חוזרים לסין.. כנראה.. יש איזה שביתה של הפקחי טיסות אבל עכשיו כתוב שהפסיקו..
רציתי לכתוב על משהו.. אבל שחכתי..
אמ...
סיימנו לצלם את הסרט נשאר לי דברים שאני אצטרך לצלם לבד.. ולדעתי יצא גאוני! =]
חן הבטיחה שתכתוב לי פוסט אז אני מצפה לקרוא אותו כשאני אגיע לסין.. ואני ממש מאוכזב שיצא לי לפגוש אותך רק פעם אחת.
קראתי לפני כמה ימים פוסטים ישנים שלי {כדי לראות כמה השתנתי.. וכאלה..} ומצאתי את הפוסט הזה והגעתי למסקנה שאפשר לקחת כלום להוסיף לו מלא פרטים הזויים ולהפוך אותו למשהו ממש משעשע.. ובגלל זה אני חושב שזה אחד הפוסטים היותר מוצלחים שלי ואני הולך לנסות את זה שוב.. מתישהו.. אני מקווה.. ביי..
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
