 כינוי:
בן: 34
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוגוסט 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | 31 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 8/2008
DISTORTED - VOICES FROM WITHIN
דיסטורטד הם להקת מטאל ישראלית {מבת-ים} עם סולנית. כמה להקות ישראליות עם סולנית אתם מכירים? אני מכיר 2.. בכל מקרה, VOICES FROM WITHIN הוא האלבום השני שלהם ובנתיים הוא האלבום של 2008 בעיניי.
האלבום נפתח בשיר ONE LAST BREATH שמתחיל בסולו שסגר את האלבום הקודם וישר אחריו אפשר להבין מי אלה דיסטורטד עם הקול המדהים של מירי, הדאבל בס המטורף והריפים המגניבים שמתשנים מידי פעם.
השיר השני באלבום הוא WHAT REMAINS. שיר קצר, מהיר {יחסית} ועצבני. השיר הבא, VOICES FROM WITHIN, מתחיל בצליל מוזר, ממשיך בריף חביב שנשבר בפזמון שבו מירי שרה כשברקע רפי, הגיטריסט, עושה גראולים.. אבל לא רק בשיר הזה.
בשיר A SOFT WHISPER דיסטורטד מורידים קצת את ההילוך. השיר מתחיל בקולות כאילו מישהו מעביר תחנה ברדיו ואז ניכנסת הגיטרה האקוסטית ואז התופים ומירי מתחילה לשיר בקול שקט ומדהים. ואז באמצע, בדיוק בשיא, הגיטרות נותנות בדיסטורשין איטי ועוד קצת אחר כך סולו מצויין! בהחלט אחד השירים הטובים באלבום.
את השיר OBSCURE בעיקרון ממש לא אהבתי. השיר מבולגן מידי ולא מתאים בכלל ומתחיל די דבילי. אבל השירים שאחר כך הם בין האהובים עליי באלבום. THEOM הוא קטע אינסטרומנטאלי קצר שמתחבר עם השיר הבא CONSISTENT DUALITY שבאמצע יש סולו מעולה שנמשך איזה דקה ואז הופך לסולו אחר לגמרי ואז רפי שר את הבית הראשון ואז מתחיל הפייד אאוט ועוברים לשיר הבא.
בשיר LETTING GO מתארחים שתי אורחים LISA JOHANSSON מDRACONIAN וTHOMAS VIKSTROM מTHERION. השיר מתחיל בדאבל בס וממשיך בגיטרות איטיות. את הבית הראשון מירי שרה את שתי הבתים האחרים האורחים שרים ובפזמון כולם שרים במיוחד ובסוף השיר מסתיים בדיוק איך שהוא התחיל, בדאבל בס. השיר הזה היה השיר הראשון באלבום שהתאהבתי בו בשמיעה ראשונה, ואני עדיין אוהב.
אחר כך מגיע שיר מספר 12, שלא מופיע על העטיפה או בחוברת של האלבום ולפי וויקיפדיה קוראים לו AS YOU LAY. הוא מתחיל בקטע קצר שמירי שרה בלי שום כלי ברקע ואז ניכנסות גיטרות נקיות ומירי שרה את הבית השני ואז סולו גיטרה עם דיסטורשיין וישר אחריו נכנסים גם התופים והגיטרות ממשיכות בנקי.
לסיכום, אלבום מדהים ומגוון ובעיניי הכי טוב שיצא ב2008. ואני ממליץ לכולם לקנות! {כן כן! לקנות! תתמכו בסצנה הישראלית יא זונות!!}
ציון: 9 מ10
1. One Last Breath
2. What Remains
3. Voices From Within
4. Fading
5. A Soft Whisper
6. Reveal My Path
7. Escaping the Mind-Grid
8. Obscure
9. Theom
10. Consistent Duality
11. Letting Go
12. As You Lay
| |
קנד..אה? מה?
לפעמים דבר קטן אחד יכול להפריד בינך לבין חופש.
{נגיע לזה עוד מעט..}
אז חזרתי לשנגחאי מקנדה. מצאנו בית, ראינו את "האביר האפל", הסתובבנו בבצפר קצת, קניתי את חוברת החדשה של באפי {שקראתי איזה 3 פעמים, קומיקס מעולה!}, עשינו לי מספר פלאפון קנדי, קנו לי ניקון די 60, פגשנו כל מיני אנשים.. ואז חזרנו לשנגחאי והתחלנו לטפל בויזה. חוצמזה שהם שואלים מלא שאלות מטופשות גם לוקח להם מינימום 3 שבועות {יכול לקחת אפילו 12 שבועות!!} להכין את הויזה, מה שאומר שעד שאין לי ויזה אין לי פספורט. עכשיו מתחילים ללמוד ב2 לספטמבר שזה עוד איזה שבועיים, אבל ב28 ו29 לאוגוסט יש סמינרים לתלמידים חדשים וב27 יש מבחן של אנגלית.
ביום חמישי {או שזה היה רביעי? לא משנה} הלכנו למקום שעושים בו את הויזות הבאנו להם את כל הניירות, הם בדקו ותירגמו דברים לסינית וזה לקח שעה, בסוף שאלנו אם זה יכול להיות מוכן תוך שבועיים והם אמרו ש3 שבועות זה המינימום. אז לקחנו כל המסמכים והלכנו.
עכשיו, אמרו לי שאי אפשר לעשות את הויזה בארה"ב כי אני לא גר בארה"ב. ואני לא יודע אם אני יכול ללמוד בלי הויזת סטודנט או לא. אם כן אני אסע ב27. אם הויזה תיהיה מוכנה עוד חודש ויסכימו שאני אתחיל מאוחר {מה שאני ממש לא רוצה} אז אני אסע עוד חודש.. אם לא, אני אתחיל רק בינואר...
אה כן.. כנראה אני אצטרך לעשות עוד בדיקות רפואויות בשביל הויזה! יאיי עוד בדיקות דם!
אני יודע שזה ממש לא מעניין אפחד אבל ביום שישי נחתכתי בגילוח.. ודיממתי שעתיים..
קצת תמונות מהבצפר והאזור:
| |
קנדה!
כן כן, אני בקנדה ממש ברגעים אלה! בוונקור, איפה שאני הולך ללמוד במקום נחשב בשם אמילי קאר. גיליתי כמה הוא נחשב רק אחרי שהתקבלתי לשם, שזה די מוזר כי כמעט כולם מכירים.. אבל זה נחמד שאני הולך ללמוד במקום נחשב. אז לכן, מיום חמישי אנחנו בקנדה. חיפשנו דירה, הכרנו כמה ישראלים, הסתובבנו ברחובות ולמדנו על החיים בקנדה. אז עם הדירה הולך בסדר.. לא הכי מוצלח.. אבל פגשנו קצת טיפוסים הזויים, כמו איש בן 30 ומשהו שחולה על ניקיון ורוצה להשכיר את החדר היחידי בבית והוא הולך לישון בסלון. וזה רק דוגמא.. חוצמזה, העיר ממש נחמדה, יש רחוב שיש בו חנות מוזיקה שמוכרים שם גיטרות של דין ובי סי ריץ' ונראה אחלה חנות וכמה חנויות בצד השני של הרחוב יש חנות קומיקס שמוכרת באפי, אנג'ל, ספייק, ראנאוויז, באטמן, סופרמן, ספיידרמן, קומיקס יפני ועוד! כמעט בכיתי מרוב אושר! עוד לא הפסקתי לבקר באמילי קאר באופן רשמי אבל הייתי באזור.. האמת קצת שונה ממש שחשבתי.. בניין אפור כזה.. אבל ליד הים {כי זה באי קטן} ויש הרבה חנויות ליד {בעיקר אוכל וציוד של אומנות}. חוצמזה, האנשים סופר נחמדים ורגועים ולוקחים הכל באיזי.. כמו שאני אוהב. =]
ולסיום, תמונות!
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
