מהפך, ואפילו אחד קיצוני.
אחרי בלאגן של 3 ימים בעניין הבר מצווה, אחרי שעיצבנה את כל העולם, פגעה בכל מי שקשור, ובעיקר ירתה מהמותן, גרושתו של ר' נמלחה בדעתה והודיעה לו , יום אחרי, שהיא חושבת שהוא צודק ושהיא תצטרך עכשיו לדבר עם הילדים כדי לתקן את הנזק שעשתה והיא תודיע לו מה ההחלטה.
יום לאחר מכן היא הודיעה לו שהילדים יבואו איתנו לבר מצווה.
בנוסף, היא אמרה לו שהיא בכלל לא מקנאה בחיים שלו, שזה לא עניינה, ושגם אם לה היה בן זוג זה לא היה עניינו.
היא גם חושבת שזה טוב שהמשפחה של בת זוגו מקבלת את הילדים בצורה כל כך חיובית ושזה חשוב לילדים שיש משפחה מסביב.
לא, היא בכלל לא היתה רוצה את מה שיש לו.
והיא בכלל הגיבה כמו שהגיבה כי חשבה שהוא מציב לה עובדה כשאמר לה שהוא מעוניין שהילדים יבואו לבר מצווה איתנו.
ולמה בעצם לא אני ולא ר' מופתעים?
כי זה היה כל כך צפוי.
כי זה פשוט היה שידור חוזר של מקרים אחרים מן העבר.
כי זה פשוט היה ברור שהיא תבין כמה קטנה ופתטית היא יוצאת, וכמה שהיא נגלית בחולשתה בעצם, וכמה שמה שהיא ניסתה לעשות בעצם לא יפתור לה את הבעיה שיש לה עם עצם קיומי ועם קיומה של משפחתי ועם כל הסיטואציה בכלל.
ואולי , אולי היא גם הבינה קצת בתוך תוכה שהיא בעצם עושה רע לילדים שלה, עם ההתעקשות הזו, עם הגישה השלילית כלפיי דברים שיש להם היום בחיים, דברים שהיא לא שותפה להם. אולי היא הבינה שיהיה גרוע יותר מצידה לגרום את העוול לילדים שלה מאשר לבלוע את הגאווה ולשים את האגו המנופח שלה בצד.
אולי. ורק מחמת הספק אני אתן לה את הקרדיט הזה.
אולי, למרות שאני חושבת שבסופו של דבר היא חושבת רק על עצמה, על האינטרסים שלה, על איך שהיא יוצאת מהסיפור ולא על אף אחד אחר מלבדה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
