והשחקים הם הגבולות...

כשאני חושבת על כל מה שעבר עליי לאחרונה קשה לי להאמין, אבל במובן הטוב של המילה. אני עסוקה, עסוקה בטירוף, אבל באופן כל כך חיובי.

החנות נפתחה ביום שישי האחרון. היה כאן פיצוץ של אנשים, גם מוזמנים וגם עוברי אורח, תיירים...

הייתי במתח לפני אירוע הפתיחה, בעיקר ערב לפניי, אבל היה כל כך מוצלח ומשמח. המון אנשים פירגנו, המון קנו, בקיצור לא יכולתי לקוות לטוב יותר.

אמרתי לגורו שלי ביום שישי שלא יודעת מה הייתי עושה בלעדיו ואיפה הייתי היום אם לא הוא ותודה על הכל. הוא אמר בביטול "מה בכלל עשיתי, זה הכל את עשית". אמרתי לו שאני מדברת על הפוש שהוא נתן לי בכלל ללכת ללמוד את המקצוע הזה ולהתקדם בתחום. הוא אמר לסובבים שיש לי פשוט ביצים ענקיות חחחחח.

אתמול התחיל למעשה שבוע העבודה הראשון שלי כאן ואני מאושרת. למרות שאתמול בערב הייתי קצת לחוצה ומודאגת, היום אני בסדר. אני עובדת בסטודיו שלי שהעברתי למעשה אל החנות, מכינה הזמנות או עובדת על עיצובים חדשים, מקבלת לקוחות חדשים ובעיקר מרגישה פשוט בבית, במקום הטבעי שלי.

בת המצווה של הקטנה גם היא עברה ובצורה מאד מוצלחת. המפגש ביני לבין אמא שלה עבר בסדר גמור, ידידותי ונינוח לגמריי מכל הצדדים. הכי חשוב, הילדה הרגישה בנוח והתנהגה טבעי לחלוטין. נראה שהמפגש הזה שימח אותה. היה אירוע מאד מוצלח בסה"כ. מאז אפילו היה עוד מפגש עם ס' גרושתו, כשליוינו את הילדים למפגש איתה במוצ"ש לפני שבוע. בנתיים אין ריקושטים, גם לא היו ונקוה שלא יהיו. אולי ס' נרגעה סוף סוף, ראתה שאני נחמדה, שהילדה אוהבת אותי, שההורים שלי אינם מפלצות שזוממות לגזול לה את הילדים כנכדים חדשים. אולי הסקרנות שלה שבעה. אולי מעכשיו יהיה לנו שקט תעשייתי.

בחודש מאי תמיד ישנה אצלי התחלה חדשה. איכשהו זה תמיד יוצא ככה, בתקופה הזו, עם פרוש האביב והתקרבות הקיץ, שהכל הולך לי וטוב לי וכיף לי.

כאילו אצלי השנה מתחילה בחודש מאי, קצת לפני יום ההולדת שלי. האביב תמיד מביא לי התחדשות ואושר.