כשמתחיל להיות לי קריר בשבע בבוקר כשאני יוצאת להאכיל את החתולים, כשמתחיל להיות לי קר מדי במזגן בחנות ואני מכבה אותו מדי פעם, אני יודעת שמזג האויר באמת משתנה והקיץ מתקדם במהירות אל סיומו.
משהו משתנה באויר.
אני קצת חרדה עדיין וקצת עצובה ומדוכדכת, אבל יעבור לי.
שמנתי איזה 2-3 ק"ג ואני צריכה להוריד אותם לפני שזה יהפוך לכדור שלג.
אז אני קצת מרגישה לא משהו אבל אני נראית בכל זאת מצויין ומרגישה נוח עם עצמי.
שוב עושה את הטעות הזו ומנשנשת שטויות בלי משמעת עצמית ועושה לעצמי עוד כוס קפה במקום לאכול ארוחת צהריים נורמלית.
ושוב מחפשת תעסוקה בדמות יצירה במקום בדמות שיווק ומכירות.
אני חייבת להגדיל את ההכנסה שלי.
אני בגרעון אטומי החודש וזה רע, כי אני אוכלת מהחסכונות שלי.
הדולר יורד ואני מפסידה כסף.
את ההוצאות האישיות שלי צמצמתי עד כמה שיכולתי.
אבל עדיין הסעיף של הדיור הוא גבוה. הרבה יותר מדי גבוה.
למעשה, במצבי, הייתי צריכה לשלם חצי מזה או פחות.
מסתמנת אפשרות נוספת למגורים, אמנם לא נוה צדק...אבל גם לא פלורנטין, אלא עדיין אופציה טובה ונעימה שלא הייתי מתנגדת לה, שתחסוך הרבה בשכר הדירה.
וחוצמזה, אני חייבת להגדיל מכירות. חייבת. אחרת לאורך זמן לא אוכל להמשיך להחזיק את החנות.