והשחקים הם הגבולות...

כבר נמאסתי על עצמי עם כל ההתלבטויות.

צריך לעצור את כדור השלג וזהו.

זה הדבר הראשון והחשוב ביותר.

כל היתר - בא אחריו.

אני בעצם לא חייבת לגור בעיר. אני לא בליינית. אני לא שורצת מסעדות, בתי קפה או מועדונים. אני בחורה סולידית לגמריי. אני לא אוהבת לבלות עד מאוחר. אני אוהבת לישון בלילה, אני אוהבת שקט סביבתי כשאני ישנה. אני אוהבת סביבת מגורים אסתטית ונעימה, עם אנשים כמוך-כמוני, אנשים שיודעים להתנהג, אינטליגנטיים, נקיים.

אנשים שקטים ומתורבתים.

החנות שלי נמצאת בעיר, במקום מרכזי מאד. בלב החיים היא נמצאת. אני נמצאת בלב של הלב 6 ימים בשבוע גם ככה. אני לא חייבת גם את היום השביעי לבלות בלב של הלב.

אני אוהבת סדר ונוחות ואסתטיקה.

במקום החדש שהתבייתתי עליו, יש סדר ונוחות ואסתטיקה.

אם זה יסתדר ביום ראשון, אם הבית שאראה ימצא חן בעיניי ויענה על הדרישות, אני הולכת על זה.

לפחות דאגה אחת תרד לי מהכתפיים, שגם כך הן תפוסות וכואבות מהמתח הנפשי.

הכל עוד יסתדר, אני יודעת, ויהיה טוב יותר.