והשחקים הם הגבולות...בלוג של שינוי והגשמה עצמית |
| 8/2010
 מודאגת מריה תרזה מול הים התיכון, יושבת וחושבת מחשבות מדאיגות.
אני מודאגת ולחוצה, אמנם ממצבי הכספי בלבד. אבל מצבי הכספי לבדו - יש בו כדי להדאיג אותי מאד. העסק מתקדם אבל עדיין לא מספיק, ולי נגמר החמצן. אני אשכרה בלי כסף. נשארתי בלי כלום. העסק מכלכל את עצמו אבל לא אותי. החסכונות מוצו עד תום ואני במינוס בבנק. אמא'לה. יש לי תחושה שהכסף בורח לי מבין האצבעות ושאני קופצת גבוה מדי ומהר מדי. אני מרגישה שאני לא הכי שולטת בהוצאות שלי לעתים, כשמדובר בהוצאות העסק. אני משקיעה כדי להרים את העסק ולמנף אותו, אבל התגובה איטית מדי, מאחרת לבוא מדי. וכבר לא נשאר לי אויר. מה אני אמורה לעשות. מאיפה עוד לגרד. לקחת הלוואה? לא רוצה להתחיל עם הלוואות...עוד תשלומים ועוד ועוד. מה אני יכולה להוריד? איפה לקצץ? לעצמי אני לא קונה יותר כלום. מבחינת הוצאות אישיות אני משלמת שכ"ד וקצת מסים, קצת אוכל, מכון כושר שנראה לי כרגע סופר מיותר. אולי אפסיק את המנוי. ביטוח פנסיה שאמנם צריך אבל אני שוקלת כרגע להפסיק זמנית. מבחינת הוצאות העסק אני בודקת היכן ניתן לקצץ וללא ספק הסעיף המייקר ביותר הוא הסעיף של הסחורות שרכשתי , גם מוצרים בקונסיגנציה ששילמתי עליהם, אבל בעיקר מוצרים שקניתי כדי למכור ובנתיים... יש לי עוד חובות של כמה אלפים עבור עיצוב מחודש של החנות ויעוץ שיווקי. אני עוצרת הכל. כרגע חייבת להתמקד בלעשות כסף ומהר. אוגוסט חייב להיות חודש טוב מאד. חייב!! אני הולכת לעשות משהו שלא חשבתי שאעשה - להשתתף בירידים. ממש לא רציתי את זה אבל כנראה זו חובה להקריב את סוף השבוע שלי...אין לי ברירה אחרת.
צ' חברתי (ומקור השראתי במובן מסוים) אומרת שהכל מסתדר , שאלוהים דואג בסופו של דבר לפרנסה ושאי אפשר לתכנן הכל לפי הפרנסה; היא אומרת את זה כשאנחנו מדברות על זה שאני חוזרת בקרוב לטיפולים, כי אני רוצה ילד. ומאיפה אגדל את הילד הזה? ואיך אגדל אותו כשאני עובדת כמעט חצי מהיממה? יהיה בסדר, היא אומרת תמיד. בורא עולם ידאג לך.
אם כך, אני מבקשת ממנו עכשיו שידאג לי. שידאג לי עכשיו כי קשה לי ואני במצוקה, אני מנסה מאד אבל מתקשה. תדאג לי בורא עולם, גם אני ילדה שלך. בדרך כלל אני מאד מאושרת ומסופקת, אבל יש לי ימים שכל כך קשה לי ואני מודאגת. רק תן לי סימן שהכל יהיה בסדר. שלח לי עכשיו מלאך שילחש לי באוזן: את תראי שיהיה הכל בסדר.
| |
|