והשחקים הם הגבולות...בלוג של שינוי והגשמה עצמית |
| 8/2010
 עגמומית
אני מרגישה עגמומית. עגמומיות שולטת בי, בנפש שלי, במצב רוחי.
יושבת בחנות, הגעתי באיחור של שעה כי הכאבים בכתף מפריעים לי להתארגן, כואב לי לחפוף את השיער, כואב להתלבש, ובכלל קמתי מאוחר מדי ולקח לי המון זמן להחליט מה ללבוש, כי בימים כאלו אני רוצה שלפחות הבגד יעשה את האדם שבי, ישפר את מצב רוחי באיזושהי צורה.
היום לקחתי את ההלוואה הראשונה שלי , אם לא מחשיבים את המשכנתא של לפני 8 שנים. הלוואה אמנם לא גדולה, אבל הלוואה. ההחזר החודשי לא יכביד עליי במיוחד אבל פרסתי אותו ל 5 שנים. לא מאמינה שיפול עליי בום של כסף שאוכל לפרוע את ההלוואה הזו לפני הזמן אז לפחות שלא תעיק יותר מדי.
בינינו, זה רק כדי להשקיט קצת את הנפש. לדעת שיהיה כיסוי לשיקים ולהוראות הקבע. זה לא כאילו זה יציל אותי ממשהו. זה רק פתרון זמני מאד. בקרוב מאד אהיה שוב בבעיה. למעשה, גם עכשיו אני לא פתאום מפסיקה להיות בבעיה. אני עדיין בבעיה.
אני מרגישה רע. יאוש ופניקה משתלטים עליי בעיקר לפני שאני הולכת לישון. ובכל זאת, מרוב עייפות ותשישות לישון אני מצליחה דוקא די טוב, אולי כי אני יודעת שמדובר בי, לא באחרים, והאחריות כלפי עצמי היא משהו שאני מסוגלת לעמוד בו.
אבל בכל זאת, צריך למצוא פתרון.
ביאושי כי רב חשבתי אתמול אולי לוותר כבר על הכל. לסגור את החנות, למרות כל ההפקות שאני עסוקה בהן כעת, למרות שזה נוגד לגמריי את ההיגיון של מה שמתחולל כרגע מבחינת המיתוג של החנות , כל מה שאני משקיעה פה מבחינת עבודה , מבחינה כספית.
אבל נראה לי נורא להרים ידיים, לוותר, לא להמשיך לנסות. כאילו אני על סף פריצה ולוותר עכשיו יהיה פספוס גמור. פשוט החמצה.
חשבתי למצוא עבודה כלשהי בחצי משרה שתכניס לי עוד כסף. לפחות משכורת מינימום שתספיק להוצאות הפרטיות שלי.
חשבתי לצאת לעוד ירידים, איכשהו לקרוע את עצמי כדי לייצר עוד הכנסות.
חשבתי לעשות מבצעי הנחות כדי לעודד מכירות.
חשבתי לקחת שותף, לקחת משקיע. מי ירצה להשקיע בי?
חשבתי ללכת לפגישת יעוץ עסקית ברשות לעסקים קטנים.
אני לא יודעת עוד מה לעשות.
אני רק יודעת שאני רוצה להמשיך לנסות ולחלץ את עצמי ממצב קשה, שאף פעם עוד לא הייתי בו.
ולתוך כל המשוואה הזו אני רוצה עוד להכניס ילד.
אנשים קמים בבוקר, מתארגנים, יוצאים לעבודה, מרוויחים משכורת שמאפשרת להם לחיות. לחלקם טוב יותר, לחלקם פחות. אנשים מתהלכים ברחוב, אנשים מתנהלים ביומיום, אנשים חיים את חייהם. אני לפעמים רוצה להיות כל אחד מהם רק לא אני. אבל בדרך כלל אני מאד מרוצה דוקא ממה שיש לי, חוץ מהמצב הכלכלי המעיק.
מצב כלכלי ניתן לשנות. תמיד אפשר לעשות משהו כדי להביא פתרון. מהו הדבר הזה? אני עוד מחפשת.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
