כמה התגעגעתי אל השכונה הכי יפה בתל אביב!
הלכנו היום ר' ואנוכי להופעה בפסטיבל הפסנתר בסוזן דלל והגענו לשכונה אחרי הרבה זמן שלא היינו בה יחד, ואפילו הרבה זמן מאז אני הייתי בה לבד. אני חייבת השבוע ליסוע אל נווה צדק, לבדי. אולי ביום שני. חייבת לטייל בה יום שלם, ברחובות, בחנויות, בכל האזור הזה שכל כך אהבתי.
כמה אהבתי לגור בשכונה, כמה חבל היה לי לעזוב אותה, ובכלל, לעזוב את העיר.
אמנם הייתי חולה נורא ופחות היה אכפת לי אז לוותר, רציתי רק שקט ופרטיות ולהיות קרובה לאבא ואמא.
אבל אחרי זמן מה התחילה העיר להיות חסרה. ולמרות שאני אוהבת את הבית בו אני גרה היום ואת המקום, עדיין קשה לי מאד בלי העיר. אפילו שאני עדיין מאד קרובה, זה לא אותו הדבר, זה לא אותו הדבר...
הייתי רוצה לגור.
הייתי רוצה לחיות שם.
הייתי רוצה להתעורר בבוקר בתל אביב.
לצאת החוצה לרחובות תל אביב.
לחיות את תל אביב.
ללכת ממקום למקום בכל העיר ברגל.
או באוטובוס.
לדעת מה קורה איפה
ומה חדש
ואיפה תלו שלט "להשכרה"
לנשום את העיר
להיות חלק ממנה
להתאחד איתה.