-0-

הפתח שקרעתי לעולם האמיתי

מתרחב, אני יוצאת החוצה

ויש מי שנכנס לעולם הסגור שלי.

-1-

פגשתי אותך במקום הרגוע.

גיליתי שאתה הוא-זה

שכן יודע לשאול.

לדבר איתך ממלא לי

חסר, חסך של רגש והבנה.

אני שמחה בך,

בכך שאתה חבר טוב

ולא אהוב. היית חסר לי

בחיים, קשר סימביוטי.

-2-

הרהור מס' 1 למעשה

משחרר אותך מהתפקיד

ששמרתי לך. זה מסובך

לשמור אותך איתי

אחרי כל הזמן.

תמיד תשאר איתי,

אבל ישנם גם אחרים

שאת נפשי השביעו נחת.

אבל הרי ככלות הכל,

יש לי כשרון גדול

למצוא עם מי לחיות ביחד.

-3-

ד' הוא זר ומוזר, לא מכאן

לומד ועובד בארץ הקודש

ומגלה שהכל חול.

עורו שונה, עיניו שונות

צחוקו שונה, ידיו שונות

ואני שונה ממנו ומהנשים

שהוא מכיר.

-4-

את, אני לא יודעת

למה הפסקת לדבר איתי

והתחלת לשנוא אותי

אז לפני שלוש שנים.

אף פעם לא ידעתי

מה קרה אצלך, שגרם לזה.

הרי, המשכת לקרוא כאן.

בכל מקרה, היום זה חסר

חשיבות אמיתית ואנחנו

ממשיכות לחיות במקביל.

אני אפילו לא כועסת.

-5-

אני נותנת לאנשים יקרים

שזכרם רודף אותי

ללכת ממני.

אני נותנת לעצמי ללכת

מאנשים יקרים

ולזכור אותם

בלי לרדוף את עצמי.