אני מפתיעה את עצמי כי באמת חשבתי שאני יבכה,

ושיכאב,ושאני ירגיש ככ רע שאני לא אלך לסטודיו,

וגם אם אני אלך אני אהיה ילדה מסכנה ולא מתפקדת.

בסופו של דבר,

הסתכלתי על זה ואמרתי "טוב נו",לא התמרמרתי,

הלכתי לסטודיו והיה דוקא מעולה,אנשים אפילו לא שמו לב.

אז עכשיו אני באמת בסדר,

ואני מוכנה ללמעלה!(שכנראה יקח חודש,אבל עדיין)

עשיתי מזה כ ז ה סיפור,סתם.

כמו שאני תמיד מלחיצה את עצמי,סתם.

ויהיה טוב ויהיו לי שיניים ישרות ואני אהיה בסדר.

זהו זה פוסט הגשר שדרש היום.

אילני,

שבינתיים ככה

ועוד זמן מה תהיה ככה