באמת יפה מאוד שהתחלתי לכתוב פוסט ב3 וחצי בלילה כשאני צריכה לקום מחר בשעה סבירה ואין לי אפילו רעיון של מה לכתוב. אז זה הולך להיות פוסט ספונטני. וואי אני ממש חייה על הקצהההה.
מה אני אגיד,מגישים אותי על 91 בלשון ו83 בהסטוריה,שזה ממוצע ונחמד אבל הרבה פחות ממה שאני יכולה וזה החלק העצוב. אני כן חכמה כשאני מנסה.יש לי בעיות שעוצרות אותי מלהיות גאון שאין לי ממש איך להתמודד איתן.גנטיקה לא בסדר בכללל.
אבל דוקא הציונים מזיזים לי קרוב ל0 משהו,אני ככ עסוקה בהרבה דברים אחרים,ובתכלס בשומדבר.
חחחח מה אפשר להגיד.יש סטודיו וחזרות למופע סיום והכל. אבל חוץ מזה?יצאתי עם החבריה בימים האחרונים לא מעט וזה עדיין לא כמו פעם.אולי בגלל שהתרחקנו וסוג של התפרקנו.זה מבאס לי את החיים כי אני הרגשתי שאנחנו כאלה מגובשים וכאלה אוהבים-אחד-תשני-פוצי-מוצי כאלה ופשוט עצוב לי עכשיו שכבר איזה חודשיים לא היינו כולנו ביחד.חסר כל האחווה והביחד הזה. זה משאיר אותי עם כזה חלל ענק בחיים.
אחרי שדיברנו כל הבנות אני הגעתי להבנה שאני פשוט הילדה הכי עיוורת בעולם.אני לא באמת מבינה שומדבר שהולך סביבי,אין לי מושג למה אני עושה דברים ואיך אני מגיעה למחשבות האלה על אנשים שככ קרובים אלי.חבל שהם לא מבינים שאני דפוקה ובוחרים לכעוס ולהעלב במקום לנסות להבין שאנשים לא אשמים בזה שהם דפוקים.נראה לי.
אני שופטת יותר מדי,אבל כשמשהו מפריע לי בעיניים אני לא יכולה להתעלם מזה מחשבתית.אני תמיד מנסה להפנות מבט אבל אם כבר קלטתי מה שהלך יש כעס מצטבר.
אני שונאת את הרופאת שיניים שלי,וגם את האורטודנט וכל האנשים האלה שלא היו מספיק חכמים להמציא ניתוח מהיר וקליל ליישור השיניים ובחרו לקחת כמה שנים יקרות של נעורים טובים להשגת המטרות שלהם. באמממממת יעני אנחנו כבר במאה ה21,ואנשים כבר המציאו את הלייזר אז כמה קשה זה כבר יכול להיות? אולי אני צריכה לעשות משהו כדי לארגן את זה?לא לא מתאים לי.אבל מצד שני גם ויתרתי על כל מה שכן מתאים לי כבר מזמן.
ככ מתאים לי ים עכשיו.ומסיבות.כל מה שתחת הכותרת "לא להיות בבית ובסטודיו"יהיה פשוט מצויין. גם קוראסון שוקולד ענק יכול להיות ממש סבבה.ובגדים,אני חייבת לקנות בגדיםם שזה לא נורמלי,אני נראה לי לובשת אותו דבר כבר שבוע,פשוט אי אפשר לתאר כמה כיף לי עם זה:)
אני שומעת מלא ישראלית בזמן האחרון.לא יודעת למה.מצאתי את השיר שהוא שר לי והוא באמת הרס לי אותו עכשיו כי כל פעם שאני שומעת אותו אני צריכה לחשוב אם הוא באמת התכוון למילים ומה זה אומר על מה שהוא חושב וכללללללל החרא המיותר הזה וזה הרס לי תשיר והוא ילד הומו ומבאס והורס שירים. אני אגיד לכם כזה דבר,אני לא באמת יודעת מה ההבדל בין שלמה ארצי לשלום חנוך חוץ מזה שהם שני אנשים שונים וזה.צריך לדעת יותר?אני לא מאלה שמרחיבים אופקים בקטעים האלה. התחלתי להעריך מחדש את בית הבובות וכנסיית השכל,הם באמת תענוג.
אם הייתי יכולה הייתי מנדדת את הנשמה שלי כל יום בגוף אחר.למרות שכל הקטע של החיים זה הרצף הזה.אבל זה לא כיף,תחשבו על זה,נותנים לנו גוף ואנחנו כאילו חייבים לקבל אותו ואם לא נקבל אותו סתם יהיה לנו מעפן ונרצה למות או לנתח אותו, ויש מעט מאוד אנשים שבאמת אוהבים אותו כמו שהוא. אם בכלל.
אני מזה לא מסכימה עם עצמי הרבה.חחחחח זה ממש מוזר,אני לפעמים חושבת דברים ואז כאילו מתווכחת על זה עם עצמי וחושבת שיצאתי ממש מטומטמת,נגיד עכשיו אני בטח אתחרט על רוב הדברים שכתבתי כי לא באמת חשבתי עליהם לעומק,ואני כותבת עכשיו אימפולסיבי ועוד בשעות כאלה,בהחלט לא השעות חשיבה שלי. מצד אחר גם כשאני חושבת אני בדרכ מגיעה למסקנות שאני לא מסכימה איתן ואז אני יוצאת עוד יותר טיפשה כי באמת חשבתי עליהן. אני ממש מאויימת מאנשים שנונים כאלה שיודעים להתבטא ויש להם מסקנות חכמות וכאלה.אלה הם שישטלתו על העולם ! הם משנים אותו.וכולם אוהבים לצטט אותם נראה לי שזה התפקיד העיקרי שלהם.
שמתי לב שיש יותר מדי 'אני' בטקסטים שלי,ויש לי יחסים לא טובים עם המילה הזאת.אבל אין ברירה אז ממשיכים.האמת שיש ברירה,אבל היא לא בסדר.נכון יש את אלה שכותבים תשם שלהם במקום 'אני'?-אילנה ילדה טיפשה,אילנה לא מבינה מה היא רוצה מעצמה,אילנה לא קשורה לפה.אם אני גם אכתוב ככה אני ארגיש מעתיקנית וזה יכאב לי בנקודה הזאת שאחראית על זה.אבל שוב,עשיתי את זה כרגע אז זה כאב קצת.בעצם לא,כי זה סתם היתה דוגמא.
אני רבה עם עצמי בזמן האחרון על משקל של עדיפויות.כאילו,יש בכלל משמעות של מה עדיף על מה אם אתה נתקעת רק עם אפשרות אחת?או שזה עושה טוב סתם לחשוב על זה שאולי זה עדיף על האפשרות השניה שאין?-לא יודעת אם יצא לי פעם לשבת על זין ולאכול עוגה ולחשוב אם כדאי לעבור לשבת על העוגה ולאכול את הזין.אבל מי יודע .
מכירים את אלה שאתם מתים לדעת מה עובר להם בראש?וווווווואו כמה כח היה לי אם הייתי יודעת מה עובר לו בראש.כמה נחת.כמה פאדיחות היו נמנעות. באמת שמגיעים לי פיצויים על עוגמת הנפש,מהאגודה ללא לתת לאנשים לקרוא לאנשים אחרים מחשבות.עכשיו יכול להיות נגיד שאם יש אלוהים אז יש דבר כזה!אנחנו בחיייייייים לא נדע.
עכשיו טוב שלא כתבתי ספר עכשיו!!!!!!!!!
שיהיה לכם בוקר טוב