"באיזה נקודת שבירה נגמרת האופטימיות?"

להגיד 'יהיה טוב' כל החיים זה אשכרה לשקר לעצמך,

אנחנו אנשים הגיוניים,אנחנו יודעים שכנראה יהיה לנו הרבה יותר רע מטוב,

ו..וואלה, אין לנו ממש ברירה אלא לקבל את זה.

זאת הדרך להתמודד.לשחק אותה אטומים,עיוורים לעולם נורא,

כאילו לא מבינים מה באמת קורה.יש פה סוג של פלסיבו,

אופטימיות היא כמו סם מחשבתי,אם ככה אפשר לתאר את זה.

כאילו לקחנו כדור של כלום,ורק המחשבה שמשהו נכנס לנו למערכת גורמת לנו להרגיש יותר טוב.

אני רואה את המשדר בחדשות,הלוויה,הפנים של המשפחות,

וכל הבעיות שלי נראות אנוכיות וחסרות משמעות.

אהוד גולדווסר ואלדד רגב,ז"ל.