וואו המצב ממש מסובך עכשיו.
אני מרגיש שוב כמו ילד ב 15 אני לא יכול לנהוג אני רב עם ההורים שלי בלי קשר לגיל אני גם פצוע אחרי הניתוח שעברתי וגם כל החברים שלי בצבא אז אני מוצא את עצמי מבלה הרבה מאוד ימים בשעמום מדהים בבית. אם הייתי עדיין מרגיש חייל הייתי נותן איזה צעקת "כל הזין" אבל בתור אזרח אני לא מרגיש נכון עם זה.
השופטת הבת זונה ששללה לי את הרשיון על לא אבל בכפיי בטח לא ידעה באיזה תקופה רעה היא עושה את זה. הייתי יכול לחיות בלי רישיון אם הייתי מסוגל ללכת או לפחות עם חברים שלי היו פה.
מה שמטריד אותי במיוחד בימים אלה זה מה יהיה אליי בצבא. האם אני יירד מחזור אולי אני בכלל יעבוד יחידה ואפילו יש גם את האופציה שיורידו אותי מחזור וישלחו אותי להיות ג'ובניק אי אפשר ממש לדעת בשלב הזה. בכל מקרה ביום שני אני אמור לחזור לצבא או לנסוע לאילת אבל עוד לא ממש החלטתי.
השעמום גובר עליי והביא אותי למצבים קשים במיוחד עד כדי כך שהלכתי עם אח הקטן שלי לסרט ואפילו מצאתי את עצמי פותח מקושרים.
למרבה הפלא אני מתגעגע לצבא. כבר יצא לי להכין לעצמי ארוחת צהריים צהלית ולא פעם ובראש עברו לי כל מיני תרגילי חוליה ולו"שבים למינהם. הכי אני מתבאס על זה שאני לא יכול להתאמן ואני מרגיש את הגוף שלי משיל מעליו את השרירים שעבדתי קשה בשבילם ואחרי כל זה ההורים שלי לא מבינים למה אני לא מצליח להפסיק לעשן ולוחצים עליי מהכיוון השני.
אחרי כל זה אני חייב פשוט חייב. חייל או לא
כל הזין!!!!!