עוד שבוע עבר והפז"מ עדיין דופק. העניין הוא שאני בבית, עדיין בבית וכבר ממש לא בגימלים לפחות לא רשמית אבל מה שהמפקד שלי לא יודע לא יפגע בו. הגעתי להחלטה הזו אחרי שחזתי לצבא וניסיתי לחזור לפעילות רק בשביל לגלות שהם לא רוצים לקחת עלי סיכונים ומבחינתם אני יכול להיות בחודש הקרוב או תורן רס"פ או עציץ סגנוני בחדר. ובגלל שאני לא יכול לסבול את שני המצבים החלטתי שהבית הוא המקום להיות בו לפחות עד שאני ייצא לקורס בשבוע הבא. בנוגע לקורס, זה קורס שנקרא לוטם חי"ר שזה ראשי תיבות של "לוחמה בטרור מתקדם". נשמע מגניב לא? אז אני ממש לא בטוח כי מסתבר שכל העניין ממש ממש סודי כך קרה שביום רביעי לפני שבוע מצאתי את עצמי ב4 וחצי בבוקר באוטובוס בדרך לאוגדה 162 ולשם הגעתי בסביבות השעה 6 רק בשביל לגלות שלאף ג'ובניק ששפוי בדעתו לא תיהיה את החוצפה להתעורר בשביל לסיים לי את הראיון אז כך קרה שהסתובבתי לי איפשהו בין שכם לרמאללה עד שנכנסתי לבסיס ונרדמתי על שולחן עד השעה 8 וחצי, אז קיבלתי סוף סוף את הטלפון מהקצינה שהזמינה אותי להגיע למשרד שלה. שם היא הגישה לי שאלון של 20 העמודים הכי חופרים שקראתי בחיים שלי המזל שלי היה שכבר שאין לי חברה קבועה אז לפחות מה-5 עמודים האלה נפתרתי. כשלבסוף סיימתי את הראיון נכנסתי למשרד שלה בתקווה לראיון של 20 דק' ולטפוס את האוטובוס של 10 בחזרה למיטה אבל לה היו תוכניות אחרות. "נעים מאוד אני נטע, אני זאת שעושה לך את הסיווג הביטחוני ואני הולכת לחפור לך עכשיו במשך 3 שעות". הבטיחה וקיימה וכך מצאתי את עצמי יושב מולה 3 שעות מנסה לתאר את החיים שלי מגיל 0 ועד היום וכך קרה שלמעשה אני יושב מולה 3 שעות ובעצם משקר לה על החיים שלי מגיל 0 ועד היום. "איך היה המצב בבית? סבבה" איך היו היחסים עם ההורים? סבבה" "איך הסתדרת בביצפר? סבבה". כשהגענו לתקופה של היום שקלתי כבר עם לספר לה על "תאוריות איוב" שלי רק כדי שיהיה לה מה לכתוב אבל הצלחתי להחזיק את עצמי אז כך קרה שאפילו מהתקופה האחרונה הנוראית יצאתי בנאדם אופטימי שליו וחסר כל דאגות אם רק יום לפני זה היא הייתה שומעת את התוכנית לקפוץ עם האופנוע מחוף הצוק אני לא בטוח שהייתי עובר.
מבחינתה לא נגעתי כמעט באלכוהול שזה נכון אם לא סופרים את החצי בקבוק טקילה ו4 בירות שאני מפיל בקפידה כמה לילות בשבוע. ושום קשר לסמים או לאנשים שעושים סמים, שזה גם נכון אם לא סופרים את התיכון את התקופה של לפני הצבא ואת הגימלים האחרונים וגם את העובדה שאני גר ברעננה מה שאומר שחלק מהסוחרים הגדולים יושבים אותי כל ערב על סיגריה.
בשביל לא להישמע כאילו אני משקר וכאילו חירטטתי לה כל הזמן הזה החלטתי לחשוף פיסת מידע קטנה וטיפה מזעזעת על הבחורה שהכנסתי להריון לפני שנתיים. ואפילו מזה הצלחתי לצאת נורא נורא משעמם.
הבעיה הכי גדולה שלי בכל הסיפור היא מה יהיה אם היא תשווה את הרעיון הזה לראיון מהצו ראשון שלי, שם היה לי יום מאוד רע ויצא ששפכתי את הגרסה הכי נוראה של החיים שלי שאפשר.
אני יצטרך בקרוב לעשות פוסט רגשני כי יושב לי כל כך הרבה על הלב ואני יהיה חייב להוציא את זה איפשהו, סליחה מראש. הדבר היחיד שאני יכול להגיד בשביל להכין את הבלוג וקוראיו לכזה פוסט הוא שבזמן האחרון מאוד מאוד נקשרתי לבובת צב פרוותי בשם המקסים כביכול "בבו" שהאקסית שלי הביאה לי. עד כדי כך שהתכוונתי להכות את חבר שלי נמרצות (ומי שמכיר אותי יודע שכשאני מתכוון להכאיב זה מסוכן) בגלל שהוא איים לפגוע בה.
*ברגע שאני ימצא תיהיה פה סיומת מגניבה
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
