לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

the only thing to fear is running out of beer


We men have 2 emotions : Hungry and Horny. If you see us without an erection, it's time to make us a sandwich


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2007

הרס עצמי.....


אני לא יודע איך בדיוק הכל התחיל או מתי אבל איכשהו בזמן האחרון אני ממש לא אותו דבר.
כמובן שאני יכול להאשים את הצבא או אולי את הפרדה או את שתיהם אבל בזמן האחרון יצר ההרס העצמי שלי ממש התעצם.
אני הישתנתי ואני לא ממש אוהב את זה. אני במודע נכנס לסיטואציות שעלולות לפגוע בי או באנשים סביבי אני עושה דברים שחשבתי שאני אף פעם לא יעשה ושוקל דברים שהולכים נגד כל העקרונות שלי.
הפחד שלי כמעט ונעלם לחלוטין הרציונל שלי בקנטים והחשיבה לעתיד על איך הפעולות שלי ישפיעו על החיים שלי התפוגגה לגמרי.
אף פעם לא חשבתי שאני ימצא את עצמי נוהג שיכור, אף פעם לא חשבתי שאני יעשן בשרשרת, אף פעם לא דמיינתי מצב שלא אכפת לי ללכת מכות עם כל אחד בכל זמן ואם הוא רוצה לערב סכין אז עדיף שכבר יביא רובה. גם בפיקחות מוחלטת הנהיגה שלי עדיין נוראית ומסוכנת וכשאני עצבני באמת הדבר האחרון שאתם רוצים זה להיכנס איתי לאוטו.

פעם חשבתי שזה בגלל הצבא, שמה זה משנה כבר להיפצע להיפך זה מסדר לך קצת זמן בבית אבל עכשיו שאני בבית תקופה עדיין שום דבר לא אכפת לי.

כבר ראיתי את המוות בא מולי כמה פעמים על הכביש ואחרי שהתחמקתי מהסכנה מצאתי את עצמי מחייך כמו אידיוט, כבר קרה ששרקו לי כדורים ליד האוזניים (אמנם בפשלה של אימון אבל עדיין) והתגובה שלי הייתה בעיקר לשכב על הרצפה ולהקרע מצחוק.
אם הייתי מסוגל לספר לאנשים על המחשבות שעוברות לי בראש אני בספק אם הם היו חושבים שאני שפוי.
האמת שהתחושות הללו לא כוללות רק ארועים מסכנים חיים אלא גם סתם דברים טיפשיים שיכולים לדפוק אותי ממש, לדוגמא הרישיון שלי עכשיו על תנאי בשנתיים הקרובות מה שלא מונע ממני להיכנס באין כניסה לנסוע 150 ליד מצלמות ולחתוך כמו אידיוט את כל מי שאפשר ליד משטרה שלא לדבר בכלל על העובדה שאני כבר נוסע בלי הרישיון עצמו שבועיים. עוד דבר טיפשי: עכשיו אני בבית אבל אין לי שום גימלים וברגע שמישהו יטריח את עצמו לבדוק את זה הוא יגלה שאני כבר נפקד איזה שבועיים ושאני משקר על ימין ועל שמאל לכל מי שמוכן לשמוע.
בכלל אני משקר המון בזמן האחרון,לא בדברים גדולים,אלא בדברים הקטנים וחסרי המשמעות האלה אני לא רואה שום צורך לומר את האמת ולפעמים, לפעמים פשוט אני משקר מעצלנות במקום להסביר את האמת, לדוגמא בראיון סיווג ביטחוני שלי הייתי יכול לספר את האמת בקשר לחלק מהדברים אבל איכשהו נסחפתי בתוך המסכת שקרים הזאתי ולא יכולתי להפסיק.

אני כבר לא יכול לחכות לצאת ליזומה, להכין את כל הציוד שלי, לצבוע את הפנים, לדרוך את הנשק לפני שאני עולה לסופה. עם כדור בקנה וסיגריה להסתובב אי שם ברחבי עזה.
אחרי שאני יסיים את הקורס אני יהיה כשיר לעשות דברים מעניינים פי כמה מרוב החירני"קים וזה יסדר לי לראות ולעשות דברים שרוב האנשים לא היו ישנים אחריהם בלילה.

אני מתגעגע לכאב.
איזשהו כאב, גם לכאב הפיזי שאתה מרגיש בסוף מסע שהרגליים שלך נפוחות והגב שלך שבור ולכאב של הזחילות לקילומטרים ואחרי זה לקום עם מרפקים מלאים בדם, וגם לכאב הנפשי. הכאב הנפשי שהרגשתי אחרי הפרידה, איכשהו בזמן האחרון הכאב כבר לא חזק כמו פעם ואני מוצא רגעים שאני אפילו לא אוכל את עצמי מבפנים אבל דווקא אחרי רגעים כאלה אני מרגיש נורא. מרגיש כאילו אני בנאדם נוראי שלא כואב לו מהמצב ההזוי הזה ואז אני נופל עוד פעם לכאב הפעם בכוח וכמובן שכל האמצעים כשרים ואז אני מזרים את האלכוהול בדם וגם דברים אחרים כשיש עד שאני מפסיק להרגיש ורק אז אני מוצא את עצמי באמת מאושר.

אני באמת לא יודע לאן התקופה הזאת לוקחת אותי או איך הכל אמור להיגמר אבל כשזה יגמר סביר שאני לא יהיה כבר אותו בנאדם ואני מקווה שאז אני יוכל לחיות עם עצמי אחרי כל הטעויות שעשיתי....
נכתב על ידי macallan , 19/10/2007 05:34  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי:  macallan

מין: זכר




1,832
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , נוער נוער נוער , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לmacallan אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על macallan ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)