איפה שאת מבקשת להתקדם את לאו דווקא מצליחה.
על הכריות את מתרוממת מעלה ובעודך מנסה להשאר שם כל מה שאת מקבלת הוא כאב גדול והתרסקות בדרך חזרה מטה.
בלי כוונה.
מה שאת מנסה להסתיר מתגלה כהרף עין ללא כל אזהרה מוקדמת,
ואולי בעצם יכלת להסתיר את הכל..
לא, אי אפשר.
"כשאני רואה אותך, אני רואה את מה שבא לי לראות. אותך."
כשאת משקרת את מרגישה רע עם עצמך. כאילו חטאת או עשית למישהו רע.
בתקופה הקודמת לאחרונה לא הפסקת להודות על משהו שנהיה שלך,
אבל עכשיו את פתאום מרגישה כאילו משהו לא בסדר.
זה היה קורה לך לפעמים בעבר הלא רחוק, הקרוב, אפילו.
ועכשיו פתאום הכל כאילו נהיה מטושטש ומזויף, וקשה לך לבחור מה אמיתי ומה שקרי, במה להאמין ובמה לא.
זה עולם ישן שאת מכירה כבר מפעם, אבל הוא משתנה ומתחדש, בינו לבין עצמו.
משמר את העבר ומציג את החדש.
ובכלל.. קצת מעל ומעבר...
את חולמת חלומות בורוד ושומרת סודות באפור..