" זה קשה להיות לבד, קשה להיות אחד, כן... כן... זה קשה!
כן...כן...כל כך קשה...
מהבדידות אתה פוחד, אבל בסוף אתה בודד.
אתה חושב אולי זו שטות, אבל זאת לא טעות..."
אני מקווה שזאת רק תקופה חולפת שאנשים ככה נעלמים....
יכול להיות מאוד בגלל התקופה הלחוצה שאנחנו נכנסים אליה, עם מתכונות בגרויות.
אני חושבת שלמרות הכל הייתי שמחה שוב להיפגש עם חברות בימי חמישי שישי שאין הרבה מה לעשות ולא משנה עד איזה שעה, סתם כי אין בצפר.
שמחתי ביומולדת, אולי היום הכי שמח שהיה לי השנה, סתם רק לקבל ברכות כאלה מתוקות מחברים טובים ולראות שכולם באו לחגוג איתי יומולדת ולהיות איתי.
מחפשת מישהו בעולם שיכול להיות איתי שאני צריכה, להקשיב לי שאני מוצפת בדברים על הראש, שיהיה לצידי שאני אבכה ויגיד לי שיהיה בסדר. שאני אוכל לבוא אליו להתייעץ בלי שהוא יתן לי ייסורי מצפון או ישפוט אותי.
מרגישה פגועה, הסיפור לא נגמר והוא רק פוגע בי יותר ויותר ככל שאני מנסה להיות קרובה.
אני מרגישה שנוטשים אותי, שמשאירים אותי לבד. אני חושבת שנסיתי הכל והבנתי את הרמז...אני לא רוצה לוותר, אני מתאמצת ועושה הכל שביכולתי כדי להיות שם. כניראה שכבר עשו קו ארוך על השם שלי.
נימאס לי להיפגע, אני לא רוצה בזה עוד. אני לא יכולה לוותר עליכן כל כך בקלות, אבל אתן פוגעות בי.

לא רוצה לנתק קשר אחרי הצבא. עוד חשבתי לבקש פתוח בגלל זה. למרות שרוב הסיכויים שאם זה ימשיך ככה זה עוד יקרה, אני חייבת להמשיך ולנסות כדי שזה לא יקרה, וזה רק מוכיח לכן עד כמה אתן חשובות לי, ועד כמה החברות שלנו לא הייתה סתם בשבילי אפעם, ועד כמה אני מתה להיות איתכן שוב, להיפגש ולעשות שטויות כמו שהיינו עושות ביחד, איך שהיינו מדברות על הכל!
לא רוצה להיות לבד.
זה קורה, למרות שאני עם אנשים,
עם חברות, אולי לא מספיק...
מה אני צריכה לעשות שתהיו איתי? לשתות? להיפרד ממנו?
תגידו לי מה לעשות, תראו לי שאתן כן רוצות להיות איתי, תעזרו לי.
* אתן החברות הכי טובות שהיו לי בחיים, הייתן שם לצידי ברגעים הכי קשים בחיים, הייתן שם שהייתי צריכה יעוץ או סתם לשפוך את הלב. אני רוצה לשמור איתכן על קשר גם אחרי הצבא אבל אני חייבת את העזרה שלכן שתתנו לי איזה פינה קטנה אצלכן שתעזור לי להגשים את החלום....*
הייתן ואני מקווה שתהיו גם בעתיד, אני מקווה שהמצב ישתפר, אני רוצה להאמין שבאמת יהיה טוב...