שוב כתבתי סיפור לתחרות...
הפעם שונה לגמרי.
לא דומה לשום סיפור הפעם ולא כלום.
פשוט חשבתי עליו לבד(:
"אני יכול לכבוש כל אחת! מה קרה לך אחי! אני המלך!" אמר שון.
"אמרת שאתה יכול לכבוש כל אחת, כן?"אמר טום. "מי שרק תבחר!" אמר שון בהתנשאות.
"אז אני מתערב איתך על המערכת סטריאו החדשה שלי שאתה לא תצליח לכבוש ילדה אחת!"
אמר טום בצורה מסתורית. "אין מצב, אחי! אני לא מכיר ילדה כזו. אבל נגיד שכן, מי היא?"
אמר שון. "מייקי..."אמר טום בהחלטיות. שון פתח את פיו ואז סגר אותו. "מה קרה, שון? עדיין את ה'מלך'?" אמר טום בלגלגנות שחיוך זומם על פניו. "תראה, היא לא נחשבת! היא מבודדת מכולם! היא לא מדברת עם אף אחד. והיא לובשת כל הזמן את אותם בגדים המלוכלכים שלה..." אמר שון. "פקפקפקפקפק!!! מה קרה שון? מפחד שידחו אותך?" נופף טום בזרועותיו ומחייך. "נו, טוב..."אמר שון בחוסר החלטיות.
"יופי! יש לך שבועיים להיות חבר של מייקי ושכולם ידעו על כך ואם לא תצליח עם מייקי אני מקבל את טלוויזית הפלזמה שלך! סגור?" שאל טום. "תמשיך לחלום עליה! כי אחרי שמייקי תהיה שלי אתה תתחיל להבריק את המערכת שלך(:" חיוך שון חיוך ערמומי.
נשמע הצלצול סיום ההפסקה. שון נכנס לכיתה וראה את מייקי יושבת בסוף הכיתה ליד החלון לבד. הפוני שלה הסתיר את פניה. "היי שון!" נופפו לעברו כמה בנות מתלחשששות ומתצחקקות. שון המשיך ללכת לכיוון שולחנה של מייקי. "אפשר לשבת כאן?" שאל שון שחיוך על פניו ועיניו הירוקות נעוצות עמוק בתוך עיניה של מייקי (זהו המבט הכובש. כך קרא לזה שון). מייקי הייתה בהלם, הסמיקה והנהנה בראשה ככן. כול הכיתה הסתכלה על שון בהלם וכולם החלו להתלחשש.
"אז מה שלומך?" שאל שון. מייקי שיחקה בידיה וענתה "ב..ב..סדר". "שמעתי שאת מאוד טובה במתמטיקה. אני צריך מישהו שיעזור לי. את מוכנה?" שאל שון. מייקי עדיין הייתה סמוקה לגמרי וגימגמה כמה מילים ואז אמרה "ב..ב...סדר" שמחה מייקי בידיה שוב. ולפתע, הבחין שון בחבורות על ידיה של מייקי. הוא התבונן בהם בזמן ממושך ואז מייקי קלטה אותו והחביאה את ידיה מתחת לשולחן. "מה קרה לך בידיים?" שאל שון תמוהה. "ז..ז...זה? אהה.. זה.. זה...אני נפלתי. כן נפלתי במדרגות. ב...ב..בכניסה לבית!" אמרה מייקי מבוהלת "טוב אז בוא נחזור לשיעורים יש לנו מבחן מחר!" . "את מציירת מאוד יפה! את ציירת שם אותי?" אמר שון. מייקי סגרה מהר את המחברת וכולה אדומה ומרוב בלבול ולחץ נפלה לה המחברת. שון ומייקי התכופפו באותו הזמן להרים את המחברת ואז בניהם פרצופיהם נפגשו ואז לחש באוזנה שון "אז ניפגש בפארק יום חמישי אחרי הלימודים?". מייקי התרוממה ואמרה כן. כמה בנות התלחששו והסתכלו על מייקי ושון.
עברו 7 ימים.
נשמע הצלצול לסוף היום. מייקי ושון הלכו לכיוון הפארק. "בואי נשב מתחת לעץ הגדול. יש שם יותר צל. אני ממש מת מחום!" אמר שון. מייקי התיישבה ראשונה ואז שון התיישב צמוד אליה. מייקי התרחקה מעט. "טוב אז במה תרצה להתחיל? משוואות פרמטריות או גאומטריה? " שאלה מייקי בחיוך רחב. "אני רוצה להתחיל איתך..." מילמל שון. "סליחה?" שאלה מייקי. "לא התכוונתי אני רוצה להתחיל במשוואה.." תיקן את עצמו מהר. "טוב אז תראה... במשוואה יש לך נעלמים וכל נעלם הוא משהוא אחר. אתה צריך למצוא שרך משתנה אחד את המשתנה השני. הבנת?" שאלה מייקי. "כן, אמר שון. זה בדיוק כמו אהבה" אמר שון. ואז מייק הסמיקה ואמרה "טוב זה בערך, אם אתה בוגד בחברה שלך והולך למישהי אחרת שחברה שלך מכירה אז דיי דומה וגם...-" "לא יהיה אמן איך את חודרת למחשבותיי" אמר שון וקטף למייקי פר סביון ושם על שירה "זה העונה שלהם עכשיו. הם פורחים במלא ההדבר בקיץ וזה מה שאני אוהב בו. וגם בך. את מאוד חכמה את יודעת. לפני כן לא שמתי לב כמה העיניים החומות שלך זוהרות כמו השמש היום. והשיער שלך כמו כותנה" אמר שון ולקח את ידו והתעסק בשיערה. שון התקרב אט אט למייקי ליטף את לחייה ונישק אותה. מייקי אחרי כמה שניות הדפה את שון בידה בעדינות ואמרה "טוב... א..אז אני... חושבת שזהו להיום..." מייקי לקחה את דבריה. ואז הופיע טום וחסם את דרכה של מייקי ואמר במחיאות כפיים "כל הכבוד! אז כנראה שבאמת אתה יכול לכבוש כל בת שתרצה(: המערכת שלך מחכה לך בבית שלי. אני אנצח בתערבות הבאה!" ואז הלך משם. "אתה התערבת שתוכל לכבוש אותי? אתה התערבת עליי?" אמרה מייקי בכעס ורצה משם מהר ככל יכולתה. שון רץ אחריה שידו מגוננת על מצחו מפני השמש להסביר לה אך מייקי לא הייתה בטווח השמיעה שלו.
בלילה שהגיע שון הבייתה. התיישב על מיטתו וניסה לישון. וכל פעם קפצה תמונה של מייקי מחייכת אליו לתוך ראשו. 'לא! לא יכול להיות! אני לא... אני מאוהב...' חשב שון.
"נו? אז מה שמעתי שאתה ומייקי הייתם בפארק התנשקתם ואז היא ברחה ממך?" אמר טום מחייך קלות. "תפסיק עם זה זה לא מצחיק!" אמר שון בזעף "ותמחק את החיוך המטומטם שלך! ותכין ת'מערכת!". שון נכנס לכיתה. כולם השתתקו והסתכלו על שון. שון ראה שמייקי לא באה היום. הוא התיישב בשולחנה.
'זה בטח בגלל אתמול' חשב שון.
עברו 5 ימים ואז החליט שון ללכת לבקר את מייקי.
שון הלך כ-6 רחובות והשמש היכתה על ראשו. שון ניגב את הזיעה מראשו ואז הבחין בבית קטן מאוד ורעוע בפינת הרחוב, הנראה כאילו עומד להתמוטט בכל רגע. 'כן, זה רחוב האשפתות 134' אמר לעצמו שון. שון תקתק בעדינות בדלת, הדלת נפתחה "הלו? מישהו בבית?" שאל שון מפוחד במקצת. שון נכנס אל תוך הבית. וראה מיטה קטנה ומיושנת ועוד שטיח שעליו סמיכה וכרית. ובו התכסה מישהו. הוא התקרב ולבסוף ראה את מייקי ישנה, עם חבורות על פניה וסריטות. "מייקי! קומי מייקי!" העיר אותה שון.
מייקי התעוררה ובחנה סביב ולבסוף הבינה. "מה את העושה פה? אתה חייב לצאת מכאן מייד! לפני שהוא יבוא!" אמרה מייקי בקול חלוש. "לא! אני לא עוזב אותך עד שאני אדע מה קרה ומי עשה לך את זה!" דרש שון לדעת. "לך מהר! הוא בא!" אמרה מייקי. שון התקרב אל פניה של מייקי ואמר"אני לא עוזב אותך ככה פה!" ונישק אותה. "קדימה! בואי!" אמר שון והוציא את מייקי מהמיטה וסחב אותה על גבו. ואז הופיע גבר גדול ועב כרס. וחסם את היציאה מהבית ואמר "אז זה הנער שהנתשקת איתו לפני שבוע אההה?" אמר הגבר "בגלל אנשים מטונפים כמוך הבת שלי נראית כמו שהיא! בגללך היא חטפה את המכות האלה ממני! היא תלמד לא להתקרב אליך יותר לעולם!" שון הביט בו במבט זועף. "אני אוהב אותה! ולא מעניין אותי מה אתה אומר!" אמר שון. "שון! אל תעשה בעיות ולך כבר! הוא יכה אתך! תציל את עצמך!" צעקה מייקי. "לא! אני אוהב אותך מכדי להשאיר אותך פה לבד... הבנתי את זה כבר באותו היום שהלכת!" אמר שון בעקשנות ודחף את הגבר מהכניסה והתחיל לרוץ שמייקי על גבו. השמש המכה האטה את הגבר אך גם שון התעייף לא פחות מלסחוב את מייקי. "אני עוד אתפוס אותך פרחח קטן!ובאשר לך מייק שתחזרי הבייתה אני חטיף לך!" צרח הגבר מרחוק וחזר הבייתה. הם הגיעו לבית של שון ושם מייקי קיבלה טיפול ע"י אמא של שון והם צלצלו למשטרה ודיווחו על הכל. מסתבר שהגבר היה אבא של מייקי שהיה מכה אותה בקביעות.
מייקי שכבה בינייתם במיטה של שון. "אתה בטוח שזה בסדר שאני ישנה במיטה שלך?" שאלה מייקי. "כן בטח! אני אשן על הספה בסלון. לילה טוב" התקרב למצחה של מייקי ונשק לה.
יום למחרת הלכו מייקי ושון יד ביד לבית הספר. לכולם יצאו העיניים במיוחד לבנות שהתלחששו כל זמן.
ואז נתקל שון בטום. "שאמרתי שתהיה חבר שלה לא התכוונתי שתישאר איתה! הנשיקה כבר הוכיחה כל! יאאלה תזרוק אותה ותלך לקחת ת'מערכת מהבית היום!" אמר טום בלא בושה. שון הביט בטום במבט זועף אך לפני ששון הספיק להגיב שאלה אותו מייקי "תרשה לי?" "בטח! העונג כולו שלך..." אמר שון בחיוך. מייקי סטרה לטום והם המשיכו ללכת "תזיכירי לי ללכת איתך היום לקנות בגדים וכמה תחבושות לטום, ולקפוץ לקחת ממנו ת'מערכת..." אמר שון. "מה?!"אמרה מייקי. "סתם, סתם עובדים עלייך..." אמר שון. מייקי נשקה לו על הלחי(:
הסוף(:
עריכה:
הפרו נגמר לי עוד 11 יום בערך...
תודה רבה לך גלית על הפרו(:
אני באמת מעריכה את זה וממש לא ציפיתי לזה וגם אם היו
מציעים ליאת כל הפרויים שבעולם!
הייתידוחה אותך כי אצלך זה בא מהלב לתת(:
תודה גלית
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
