בית ספר לחיים

אין הגדרה טובה יותר מזאת.

הדבר הארור הזה.

ככה סמיילי מגדיר קונדום.

כל כך מעיק.

הורס את כל הספונטניות.

אתם הכי חרמנים,

הכי בעניין,

הוא מתעלל בך-

נכנס קצת-ויוצא,

ושוב קצת- ושוב יוצא.

כל מה שאת רוצה זה שיישאר בפנים.

לא מעניין אותך כלום.

רק להרגיש אותו בתוכך.

את רטובה כל כך,

משתגעת מזה שהוא לא נשאר בפנים

ומתחיל כבר לזיין אותך באמת...

ואז הוא קם, יוצא מהמיטה,

הולך לארון,

מוציא קונדום,

"אל תלכי לשומקום" הוא לוחש לך,

חוזר, מלביש אותו,

ומתחילים מחדש...עם הפלסטיק הזה.

עם הדבר הארור הזה.

גמרתם,היה מעולה,

את לא רוצה שיצא מגופך.

כל כך טוב לך להרגיש אותו בתוכך...

"אני חייב ללכת למקלחת להוריד אותו"....

ררררררררר....תישאר בפנים!!!

העיתוי שלו הכי גרוע,

של הדבר הארור הזה,

הוא תמיד בא ברגע הכי לא מתאים,

הדבר הארור הזה...

אבל הוא כזה חובה

שזה מתסכל.

ברור לך שתעשי את זה רק בטוח, רק מוגן,

אבל היית כל כך רוצה לשכוח מהמחלות,

לשכוח מהריון,

לשכוח מכל מה שיכול להיות-

ולהרגיש אותו בפנים. בלי הארור.

טוב, היה אמור להיות פוסט על איידס,

יצא מירמור על הקונדום...