בית ספר לחיים

7 שנים הם היו ביחד. 7 שנים.

הוא הפך להיות משפחה, כמו שהיא הפכה כבר מילדוּת.

7 שנים הם בלתי ניתנים להפרדה.

אתמול היא סיפרה לי שזה נגמר.

הייתי עם דמעות בעיניים.הלוואי שיחזרו.

5 חודשים הן היו ביחד. בחיים לא הייתה מאושרת כל כך.

סופסוף אזרה אומץ וסיפרה להורים. היא יוצאת עם בחורה, וטוב לה.

הם עשו לה את המוות. עדיין עושים.

חודש אחרי שיצאה מהארון- הבחורה עזבה אותה.

"אני לא אוהבת אותך מספיק כמו שאת אוהבת אותי".

בחיים לא הייתה כואבת כל כך.

כמעט 30 שנה ההורים שלי נשואים.

אני זוכרת ימים שחזרתי מבית הספר, יושבת לאכול צהריים,

ומתפללת לאלוהים שהם לא יריבו. שהמפגש ביניהם היום יעבור בשלום.

אני זוכרת שמצאתי בבית חוברת הסברה לילדים-

"ההורים מתגרשים, ומה איתי?". רציתי למות.

30 שנה ההורים שלי נשואים.

ב3 שנים האחרונות הם כמו התחילו פתאום מחדש.

מאוהבים, מצחיקים, נהנים אחד מהשני, מתנשקים,מחבקים, דואגים אחד לשני.

תענוג לראות אותם.  טפו טפו טפו.

לקחו סופ"ש בבית מלון. בדקה ה-90. סתם ככה.

שלא ייגמר לעולם.