בית ספר לחיים

נגמר.

שנתיים ושמונה חודשים כעובדת בביטחון אל על באמסטרדם הגיעו לסיומם.

נגמרו העצבים על מי שמנצנץ, על מי שעצלן, על מי שאטום.

נגמרו משמרות לילה שהתאמצתי להחזיק את העיניים פתוחות.

נגמרו שמירות על מטוסים כשבחוץ אפס מעלות ושלג.

נגמר המרמור על מערכת שלא ממש יודעת להעריך.

נגמרו כל כך הרבה דברים שאני לא אשכח לעולם,

עם אנשים שלא אשכח לעולם.

נגמרה תקופה שהייתה כל כך משמעותית, ושתלך איתי לכל מקום.

נגמרה החוויה הכי חזקה שהייתה לי בחיים.

נגמרה התקופה הכי עצמאית ומנותקת שהייתה לי.

זה נגמר.

איזה הזוי.

מחר פריז עם בוטן, שישי מסיבת פרידה,

ושבוע הבא...ישראל.