בית ספר לחיים

בדירה החדשה יש לי מיטת גלריה. מה שאומר שאני ישנה על פלטה באויר בגובה של כ2 מטרים.

כשאני ישנה לבד זה לא בעייה. כשבוטן (שביקר בארץ)ישן אצלי- חששתי לחיי...פתאום הייתי קרובה לקצה...

דיברתי עם ההורים שלי על הנושא ואמא שלי הציעה שאקנה איזה מחסום למיטה.

"כשאני ישנה לבד זה לא בעיה, זה רק כשמישהו ישן אצלי.וכמה כבר ישנו אצלי?" אמרתי.

"בסדר אבל מה כשיש בן זוג והוא ישן אצלך הרבה?"היא שאלה.

"בן זוג?מה בן זוג? כשיהיה בן זוג נדבר. עד אז אני יכולה להסתדר במיטה בלי מחסום" ביטלתי אותה.

אבא שלי נקרע מצחוק."בן זוג?את אומרת את זה כאילו זה לא הגיוני בכלל שיהיה בן זוג..."

ואז התחלתי לחשוב.

בעוד פחות מחודש אהיה בת 25. מעולם לא היה לי בן זוג. מעולם.

פתאום קלטתי שהאופציה להישאר לבד-תמיד קיימת.

זאת אפשרות...

אומנם אני מקווה לא לגדל 3 חתולים ולישון באלכסון עד סוף חיי, אבל פתאום הבנתי שזה יכול לקרות.