בית ספר לחיים

לפעמים יש לי דברים בחיים שהם פשוט שם,

שהם כל כך שם כל הזמן-

שאני שוכחת לשמוח על זה שהם שם.

שכחתי.

שכחתי כמה אני אוהבת לדבר איתה,

ושכחתי כמה היא לטובתי,

ושכחתי כמה היא מצחיקה אותי,

ושכחתי כמה היא חיובית,

ושכחתי כמה היא לויאלית,

ושכחתי איך אנחנו יכולות שעות לקשקש,

ושכחתי כמה התגעגעתי,

ושכחתי כמה יכולת יש לה

להצליח לשנות לי את המצב רוח מקצה לקצה.

והכי חשוב-

שכחתי שכשהיא באה אליי צריכים להיות לי עיתונים בשירותים...

יש אנשים שאני פשוט צריכה להגיד תודה שהם בחיים שלי,

ושוב תודה, ושוב תודה....

גם אם הם רחוקים פיזית.

גם אם יש זמנים שמדברים רק פעם בחודש.

יש אנשים שהם פשוט שם, בחיים שלי,

וזה כל כך משמח אותי שהם בחיים שלי.

מידי פעם אני גם נזכרת שזה לא מובן מאליו שיש לי אותם בחיים שלי.

היום נזכרתי.

איזה כיף שהיא בחיים שלי.

(ויהיה יותר נחמד שהיא תהיה פה בחיים שלי)