בית ספר לחיים

הייתי רוצה שהדבר הראשון שתעשה כשתפקח את עינייך יהיה להושיט ידייך אליי ולחבק אותי.

הייתי רוצה שכשידברו על אהבה אני מיד אקפוץ לך לראש.

הייתי רוצה שכשאהיה לידך תהיה חרמן ולא תוכל להוריד ידייך מגופי. מכף רגל ועד ראש.

הייתי רוצה שתשאיר לי פתקים על השולחן שיחכו לי כשאחזור הבייתה ואתה לא תהיה שם.

הייתי רוצה לחזור מהעבודה לבית עם אור נרות, מוזיקה שקטה ובקבוק יין.

הייתי רוצה שתבין אותי. תקבל אותי. לא תשפוט אותי.

הייתי רוצה שתגיד לי שהסקס איתי הוא הכי טוב שהיה לך בחיים.

הייתי רוצה שתסתכל לי בעיניים.

הייתי רוצה שתכיר אותי יותר מאשר אני את עצמי.

הייתי רוצה שתתגעגע אליי כשלא אהיה לידך.

הייתי רוצה שהמחשבה על לאבד אותי-תקרע לך את הלב.

הייתי רוצה שתקנא כשאתקרב לאחרים.

הייתי רוצה שתהיה שלם כשאתה איתי, שלא תרגיש שאתה מפספס משהו טוב יותר.

הייתי רוצה שתבכה על כתפי.

הייתי רוצה להיות הדבר הכי קרוב אלייך בעולם.

הייתי רוצה להיות הכותל שלך. הקרקע היציבה בשבילך. האהבה שלך.

הייתי רוצה שתשתוקק אליי. לקירבתי.

הייתי רוצה שלא תעזוב אותי לעולם.

הייתי רוצה שתהיה שלי.

הייתי רוצה שתהיה...קיים.

ישנתי שנ"צ. כבר שכחתי מה זה.

הייתי גמורה והגיע הזמן לתפוס איזה שעתיים שינה, ככה באמצע היום.

חלמתי חלום מוזר, שהתוכן שלו כבר הגיע לי בלילות קודמים בדרך זו או אחרת.

הפעם כבר הייתי חייבת לספר לכם עליו.

סתם כדי להוציא החוצה.

הייתי בביקור בארץ, ילד בן 14 בערך שהיה איתי בטיסה לאמסטרדם, פוגש אותי בחנות ספרים.

הוא זוכר אותי מהטיסה מלפני שנתיים ואני נורא מתרגשת מהעובדה שהשארתי עליו רושם.

הוא שואל אותי מה אני עושה פה, ואני מספרת לו "עובדים, שותים, מסעדות, הופעות, חברים...חיים רגילים, אתה יודע"...

הוא צעק עליי שאני חוזרת לארץ ואמר לי שאני אפסיק לנפנף בחיים שלי באמסטרדם ופשוט אשאר שם.

התעוררתי. קצת מזיעה.

אולי בגלל ההסקה, אולי בגלל הילד הקטן הזה עם החולצה הכחולה והשפתיים המשורטטות...

זה מה שאני זוכרת ממנו.

גם היו לו ראסטות.

הוא נורא צעיר בשביל ראסטות..

כן, יש מצב שאני צריכה טיפול....

בעוד שבוע בערך אני מגיעה לביקור בארץ. ביקור אחרון, סביר להניח,לפני החזרה הסופית שלי.

הפעם, לראשונה, אני צריכה להתחיל להחזיר איתי קצת דברים לארץ, כדי שבאוגוסט לא יהיה כבד מידי...

זה מפחיד אותי לעזוב, אני לא שלמה עם זה, אני לא מפסיקה לחשוב על זה,

והלוואי ולא הייתי צריכה לבחור.

אוף.

תאילנד,

חוף הג'ואן ,

בונגלוס מספר 5,

מרפסת עם ערסל.

4 שנים אחורה.

זאת הייתה הפעם הראשונה שנפגשנו.

בהתחלה לא התלהבתי יותר מידי.

"נחמד" אמרתי ללילו, חברתי היקרה שאיתה טיילתי.

היא התעקשה שהוא הטעם שלי, שאני חייבת לנסות. הסכמתי.

מה כבר הכי גרוע שיכול לקרות....

לאט לאט התאהבתי בזר הזה. באנגלי  הזה.

רציתי אותו לידי בכל רגע נתון-

כשאני ישנה, כשאני מתקלחת, כשאני בחוף...

אפילו בסקס הראשון שלי הוא היה נוכח...

השכנים לבונגלוס כבר התלוננו.

טענו שאנחנו ביחד יותר מידי.

שהם מנסים לנגן בגיטרה במרפסת שלהם,

ואנחנו מפריעים עם הרעש מהחדר שלנו..

התאהבתי, ועם הזמן הבנתי כמה שהוא טוב.

הקול שלו ליווה אותי ב4 שנים האחרונות,

ואני לא מתכוונת לתת לו ללכת.

היום בשמונה בערב אני נוסעת לראות הופעה שלו.

מי היה מאמין שהרגע הזה יגיע.

אני כל כך מתרגשת!!