בית ספר לחיים

איזה כיף היה.

הכי בבית בעולם.

מתעוררת מחדש לעולם

ובא לי לבלוע את כולו בבת אחת.

איזה כיף לחזור לחיים.

מזמן לא כתבתי.

יכול להיות שאפילו כבר אין לי קוראים.

לא קריטי.

אני כבר לא קשורה לבלוג ריגשית כמו שהייתי פעם. האובססיה שוחררה.

רק רציתי לתת תמונת מצב...

אני מאוהבת.

אני חיה עם אהובי. גרה איתו.

מוזר לתת למישהו להיכנס לך לספייס.

מוזר לקחת החלטות בשניים.

מוזר וכיף.

מרגש לשבת על הספה עם האהוב שלי ולדבר על העתיד.

מרגש אותי היד שהוא שם עליי כשיש פיסת עור חשופה בגבי.

מרגש אותי ללכת לישון בלילה עם מי שאני יודעת שיעשה הכל כדי שאחייך.

מרגש אותי להיות נאהבת.

קשה לי לתת לזה לקרות,

כי קשה לי בעצמי עם עצמי,

אבל זה כיף כל כך גדול להרגיש שמישהו ממש אוהב אותך-בדיוק כמו שאתה.

עם הסרטים וחוסר הביטחון והקנאה והלחץ והפחד וכל דבר שאני שונאת בעצמי.

אני מאוהבת.

אני חיה עם האהוב שלי.

הלוואי שלא ייגמר לעולם.