עוד שבועיים אקח את ידי הימנית ואחתום את שמי והעיקול מעליו (הדבר שאני קוראת לו חתימה) ואתחייב לנח"ל.
על גיוסי לצה"ל דיברתי פעמים כה רבות עוד מימי ילדותי, שהיה ברור מאליו שאני אתגייס. כי את המשפט" שתגדלי כבר לא יהיה צבא" הפסיקו להגיד לי בגיל 5.
בכל נימי נפשי אני מתרגשת לקראת גיוסי הקרב ובא. אך עם זאת, אני פוחדת מכך שהגעתי לגיל הזה. שחברים כבר מתגייסים, והנה אני בזימונים ומיונים מצפה למנילה שלי ולתפקידים האפשריים.
ועם זאת...
אני גאה להתגייס, אני גאה לחייב עצמי לצה"ל להגן על מולדתי ולתרום לה את חלקי. מעבר לחובה האזרחית יש בגיוס חוויה מיוחדת שרק אנו, בני הנוער בישראל זוכים לחוות.זוהי חוויה שרוב סיבבתינו המבוגרת מכנה התקופה הטובה ביותר.
אני רואה רואה בגיוס ובשרות הצבאית את אחת הדרכים הטובות ביותר להוכחת נאמנותי למולדת ולחשיבות שלה אצלי.
איני מאמינה בגיוס למען מטרות רווח אישיות כגון קריירה. זה מעצבן אותי, ומוכיח את הקפטילזם השורר בחברה הישראלית.
התגייסו לה"ל חברים, קחו את טובת המולדת לידיכם.שנו מפנים את האופי הרעוע.
עוד שבועיים אקח את ידי הימנית ואחתום את שמי והעיקול שמעליו, חתימתי ואתחייב לנח"ל. (עם אפשרות לחתום וויתור. )
מעולם לא התגעגעתי יותר.
הראל.