מתסלסלת סחור וסחור

הכל נראה שונה פתאום.

אני לא יודעת אם זה להתחיל מחדש או משהו מפני ש אני ממש ממש מרגישה כמו בכיתה ח'.

כיתה ח' הייתה אחת השנים הכי טובות בחיים שלי.

לעולם אני לא אשכח אותה.

כל השינויים שהיו בה, ההבגרות הנפשית הורחנית כמו שנדב אומר.

הרזון, שכן.. היה ממש חשוב לי.

בזמן האחרון אני יותר מידי חושבת על כיתה ח' , אני רוצה שהכל יחזור להיות כמו שהיה אז.

התחלות חדשות.

אנשים חדשים, אבל זה פחות.. טוב לי עכשיו עם כל מי שאני.

אנשים ישנים, חדשים ואלה שתמיד היו פה פשוט מאחורה.

ועכשיו, אני מבינה כמה אנשים.

אני מתפתחת מחדש.

מגלה דרך חדהש לחיות בה, עם השינוי העצמי הזה.

אני מתרגלת להיות רווקה הוללת.

משועשעת  מהמציאות.

אז כן, מתרגלים לשגרה הזו של השביתה, לקום לקוות לעשות משהו, רעים, חצ"ב, נוע"ל שהתחלתי ללכת ונהנת, חברים וכו'.

אז כן מתרגלים, אבל די נמאס.

אני מתגעגעת לשגרה של בצפר, לא ללמוד אווירה.

בין אם זה לראות אנשים, להפסקות...

אני מתחילה להרגיש דברים חדשים, זה נחמד.

פלאפון חדש, הוא סקסי, ורוד והומו.

איתמר שמו בישראל D:

Where did I go wrong, I lost a friend
Somewhere along in the bitterness
And I would have stayed up with you all night
Had I known how to save a life

הראל, שדי מאושרת כרגע.

והגשם עושה לי טוב =)