מתסלסלת סחור וסחור

כבר זמן מה התחושה לעדכן עלתה בין אצבעותיי, אבל פושט לא יצא.

העומס המתמשך בחיי, הוא לא אחת מהאהבות הגדולות שלי. חייבת להודות.

מרגישה ריקה.

חסרת מעש, אך כל כך הרבה דברים לעושת. לרוץ מכאן לכאן. לפה לשם.

הלא להיות בבית הפך למאוס.אני צריכה את אמא, לירון ומורן.

נמאס לי מכל מקום, חוץ מהמתנ"ס.

השהייה שמה היום שיפרה על המצב רוח משמעותית.

ובכל מיני מובנים. החוסר חניכים בפעולה, נופי, נוייקיפליץ שלי.

כן יש העדר במשהו אחר, אבל זה לא יבוא ליידי פיתרון. לא נראה כי יש כזה בכלל.

החוסר עניין בי, שולט בכולם אני מבינה.

אל תנסו להכחיש. זה בסדר. אני אהיה בסדר אני מקווה.

אני צריכה אנשים, זיכרונות. רעיונות וכל החרא הזה. מהות החיים? אני חושבת.

הערת אגב: אני לא אהיה כל כך מובנת בפוסט, אז אנא אל תתיחסו.

הזיכרונות שלי מהעבר יוצאים, נמחקים, מצחיקים, מאכזבים וכו'.

השפיע עליי בתקופה האחרונה.

אני לא מרוצה מכלום בחיים שלי. הרגשה שכזאתי.

לא בחצ"ב, לא בנוע"ל, לא ברעים, בייחוד לא בבצפר.

אני מאכזבת את טוש. וזה הכי כואב.

אני מרגישה מאחורה. ממש. מפספסת דברים. מפספסת אנשים.

הגדנ"ע- הייתה מדהימה. מזמן לא היה לי כזה כיף.

השיעורים, האנישם הכל.

היה טוב. ממש טוב.

ואורי. גררררר. המדים רק סיקסו אותו יותר!

היה מצחיק. משחרר והעיקר שנהנתי.

מזל שרחל האיטלגנטית הכריחה אותי לצאת.

המפקדת הכי חמודה. המ"פ הכי אדום XD.

Love for the future, not the past
I can't change the way I am
This is all I got, this Cheap Love Song

Take your time, make it rhyme
You will see it's all believing
One fine day, we'll find a way
You will reach your own destination.

Seven clowns with different faces
Love we've lost, but we're still chasing
One day we'll leave this town,
It's all we've got, this Cheap Love Song.


Better make a try now...
Hold your head up high now...
Win love.
It's nothing superficial,
Been wrote to break the dish, oh
I'm making it 'ficial
In love.

חיפשתי שיר, וזה הראשון שמצאתי. של רובי ווילאמס.

הוא מתאים לי.

חודש שמח. 3>

היייתה רשומה הקדשה. היא נמחקה בגלל אכזבה.