מתסלסלת סחור וסחור

ובכן,

עדכון. כי האחרון לא היה שמח במיוחד. שניהם בעצם.

עכשיו, טוב. יותר טוב.

הרבה יותר.

עדיין ישנם את התיסכולים הבלתי נמנעים, למרות כל הניסון החדרת מוטיבציה. זה לא הולך.

הולך לי לא טוב בכל המקצועות. אני מאוכזבת מעצמי.

מצאתי את הפיתרון הסופי, אני פשוט אתאבד P:

אבל לא. אני אמשיך, חייבם. אילו החיים.

רק ככה אנחנו נגדל לטויבם באמת. למי שאנחנו נהיה. אמיתיים.חכמים.מוכשרים וכן, בעזרת האוכל שלי שמנים.

אני רוצה הזדמנות זו, ולהתנצל בפני המדריך שלי [תרתי משמע] אני התנהגותי הלא מלבבת.

אני עדיין חושבת שצדקתי, אבל הוא יותר. כהרגלו D:

אני רואה באדם הזה, מדריך.

שתמיד יהיה כאן. יעזור לי בהמשך. ואם הוא במקרה לא יהיה כאן, אז אני אשתמש בעצה שלו כדי להמשיך האלה.לדחוף את עצמי קדימה כמו שצריך. כי אני יודעת שאני יכולה. אחרת אני לא שווה משהו. אני אמשיך, כמו שרק המשכתי אז לפני חמישה- ארבעה חודשים. קמתי, ממזמן מהסיוט. ועכשיו שוב חזרנו למציאות. טובה יותר, חדשה, אוהבת. אני גאה בה. היא נבנתה לאט ובזהירות, כמו שצריך. אנשים הלכו בדרך, אבל יש את מי שאני צריכה. פה לידי, בערך.

חבל שאת שמה של הכלבה אני לא אוכל להגיד ברבים. כלבה, איטרסנטית טיפשה. אני לא אמשיך את הזיבולים, כי בכל אופן , את לא באמת שווה את זה. אהיה הרעה בעולם ואגיד, שמישהו שמה כבר יבין את זה , כמו רבים אחרים.

ולנושא אחר, קצת נחמד יותר.

התוודעתי לאהבתי כלפי נדב, בדרך שאותה עוד לא הכרתי. אני אוהבת אותך.

את הרגשתי לא אוכל לתאר במילים, וגם אם כן, זה לא ייכתב כאן.

אהבה, השתמשו בה. היא באמת טובה. טוב, לפעמים.

Revolver אומר/ת (14:28):

זהו, עד כאן.

אני, מתה על כולם. בייחוד עלייך 3>