מתסלסלת סחור וסחור

" תשכחי מהכל,

תהני מזה שאנחנו מתנשקים עכשיו.

האושר שלך הוא הדבר הכי חשוב לי.

העילאי."

חצי שנה שמח אהובי.

אין כמוך בשום מקום.

אין.

אני ממשיכה הלאה.

סוגדת לעצמי על ההצלחה.

סוגדת לסביבה שלי.

אני מתרגלת לחיים שהיו מעלים חשש בפני כמה וכמה הורים, אך אמא לשי בסדר.

הרי אין כמוהה בעולם, היא מיוחדת במינה.

אני נהנת בחוץ וכן, גם בבית.

ברעים, שביום חמישי הופעה אחרונה בDANCITY(בואו לראותי!)

רעים, שהיה הדבר הכי ממצה בשנה האחרונה. הגשמתי את החלום שלי. ועכשיו אני גם בבוגרת.

בחצ"ב שסיימתי שנת הדרכה מעייפית, הורסת. אך שום דבר לא יגבור על הקייטנה.

אבל סיימתי, בין אם זה בהצלחה או לא בהצלחה. סיימתי משהו.

ההדרכה חשובה לי, וכלםן דילמת שנה הבאה עולה במוחי.

הדרכת ח' או בוגרת. או שניהם(?).

יהיה קשה שניהם אבל גם בלעדי משהו יהיה קשה.

על רעים, אני לא מוכנה לוותר בשום פנים ואופן. לא מוכנה.

זה חשוב לי, הכי בעולם. וההדרכה, ח' זה הרבה יותר משמעותי. זה הדרכה אחרת.

אני חייבת לראות מה רצוני.

ובכן, אין לי ממש כח להמשיך , ואין לי מוזה