לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מתסלסלת סחור וסחור



Avatarכינוי: 

בת: 32

MSN: 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2007    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
11/2007


שבוע מפרך היה השבוע האחרון.

בין זה המופע התרמה, חזרות ברעים, יציאות, קניית בגדים ונסיעות הזויות.

 

שישי, ההקנה בכורה של גיא הסלב D: היה טוב D:

שבת הייתי בעבודה, היה די משעשע, שאוהד חושב שאני סתומה, ג'ני ועינבר בהתפוצצו מגלידה, שחף ואני

 צעקנו על כל הזמן על שלומי, מורן סער ושני באו לבקר אותי והבאתי הרבה גלידה ^^.

ראשון, פעולה מפרכת עם החניכים שהגעתי למסקנה שהם נהנים מיצירה O:, הקטע הזה הוא בכל גיל. נקודה למחשבה..

אח"כ קניון עם עיני, ואז פגישת ייעוץ עם אמירי ואנדרי P:

שני, פגישה בתאטרון לקראת הערב הרתמה, שהרגישה כמו טיול שנתי שנופר ואני היינו אלה שמפריעות מאחורה, מורן היה "הווו, אין לי כח" ורוני הייתה החננה מקדימה. אח"כ ת"א עם דניאל לקחת פלייביקים של חן אהרוני ודורון רוקח מכנס מהיינז, ריבר עם אמא ואחותי, בגדים מקסטרו ואז רעים P:.

אח"כ קפה קפה בויצמן היה טעים, אח"כ תבונות שאלה, ואז סיום ערב משעשע בסטרומה.

שלישי, חצי חינם, ואז כל שאר היום בתאטרון לקראת הערב התרמה.

הערב התרמה היה מדהים!

האמנים, הריקודים, המקומיות, השצחוקים וכן, אפילו העצבנות יתר והלחץ (נוי!)

להגניב אכול רקדנים, לראות את אריק ברמן ולא למות או את ליאור מילר.

לנסות לא להתעבן עליהן כי כיביכול לא עשינו "גם ככה שום דבר"..

אבל המטרה הסופית הושגה, כסף לבדיקות של עמרי.

שיקרה נס וסוף סוף ימצאו לו תורם. לו וכל חולי המחלה הארורה הזו.

רביעי, הנסיעה להרצליה D:

נסענו ג'ני ,עיני ואני לעזריאלי לקנות לעיני בגדים, הדבר היחידי שיצא מזה זה אוכל מסברו.

כן אנחנו שמנות. וגאות בזה.

הבית של הבוס של שגיא ונדב, הזוי גדול ויש שמה מקפצה. אני חשובת המקפצה מסכמת את הכל D:.

היה משעשע לקפץ שמה, והטלויזיה בעצומה הזו, פאק היא ענקית.

אח"כ הרכבת, נסעתי לגבעתיים ויאי מכנסיים חדשים לי ולעיני.

חמישי, רעים, שאני ולי לא הצלחנו שום דבר. באת ששום דבר חחחחחומסיבה העברית שהייתה מדהימה.

היה ממש ממש משמ כיף, כאילו ממש.

לראות אנשים שהתגעגעתי, להכיר חדשים להתחרף לריקוד של השמונצניקים , לצחוק חצ"ב .

וואו. היה ממש כיף. אח"כ פרגו שוב עם שהמו"צ והבייתה.

 

וכך, ערב לוש בוע במהירות בזק



אני.

שטוב, רע ,מעולה, זוועה לה כרגע.

 

ד"א שנתיים לבלוגי העלוב.

מזל"ט D:

 

 

 



 

 

נכתב על ידי , 30/11/2007 14:33  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אז ככה זה להתחיל מחדש...


הכל נראה שונה פתאום.

אני לא יודעת אם זה להתחיל מחדש או משהו מפני ש אני ממש ממש מרגישה כמו בכיתה ח'.

כיתה ח' הייתה אחת השנים הכי טובות בחיים שלי.

לעולם אני לא אשכח אותה.

כל השינויים שהיו בה, ההבגרות הנפשית הורחנית כמו שנדב אומר.

הרזון, שכן.. היה ממש חשוב לי.

בזמן האחרון אני יותר מידי חושבת על כיתה ח' , אני רוצה שהכל יחזור להיות כמו שהיה אז.

התחלות חדשות.

אנשים חדשים, אבל זה פחות.. טוב לי עכשיו עם כל מי שאני.

אנשים ישנים, חדשים ואלה שתמיד היו פה פשוט מאחורה.

ועכשיו, אני מבינה כמה אנשים.

אני מתפתחת מחדש.

מגלה דרך חדהש לחיות בה, עם השינוי העצמי הזה.

אני מתרגלת להיות רווקה הוללת.

משועשעת  מהמציאות.

אז כן, מתרגלים לשגרה הזו של השביתה, לקום לקוות לעשות משהו, רעים, חצ"ב, נוע"ל שהתחלתי ללכת ונהנת, חברים וכו'.

אז כן מתרגלים, אבל די נמאס.

אני מתגעגעת לשגרה של בצפר, לא ללמוד אווירה.

בין אם זה לראות אנשים, להפסקות...

 

אני מתחילה להרגיש דברים חדשים, זה נחמד.

 


                            

פלאפון חדש, הוא סקסי, ורוד והומו.

איתמר שמו בישראל D:

 

Where did I go wrong, I lost a friend
Somewhere along in the bitterness
And I would have stayed up with you all night
Had I known how to save a life

הראל, שדי מאושרת כרגע.

והגשם עושה לי טוב =)

נכתב על ידי , 22/11/2007 12:41  
18 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




שבוע הנוער =)

אני לא אפרט יותר מידי, בסופו אני אעשה פוסט ארוך ומושקע D:.

 

עד כה, היה כיף. ממש נחמד.

זה כיף שיש משהו שזה לנוער ובייחוד שאני בתנועה אז בכלל זה פעיל יותר P:.

 

חצ"ב I LOVE

-

הגעתי למצב, שאני שואנת אנשים מהר.

אנשים חשובים, או שלא.

אבל עדיין, אני כועסת.

המבט בהם גורם לי עצבנות יתר.

מה זה כל השינוי הזה, בדר"כ אני לא שונאת אנשים , טוב חוץ מכמה (A)

אבל בכל זאת.

עכשיו איך שאני מרגישה זה רע. זו שנאה שחודרת. שלא יודעת.

מה נסגר איתי??

השתניתי?

וזה לטובה.

אני יודעת שהשתנתי, אולי לא כמו שרציתי אבל השתניתי.

למדתי לא להיות תלויה באנשים. להיות בטוחה בעצמי.

אני גאה בעצמי על כך. *אני גאה בעצמי הרבה בזמן האחרון*

אבל עדיין, ההרגשה הזו שאני לא מועילה, לא יוצלחית נקרא לזה ככה.

אני רוצה להוציא יותר מעצמי.

בין אם זה מועצת חצ"ב, או אפילו ההדרכה עצמה.

אני לא נותנת את עצמי יותר.

:(

אני צריכה להשיג יותר. חייבת.

 

 

נכתב על ידי , 14/11/2007 21:57  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

13,389
הבלוג משוייך לקטגוריות: האופטימיים , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לHarel. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Harel. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)