טוב, הרבה לכתוב אין. כן היו הרבה דברים, טובים ורעים.
אבל ביינתים הזמן עבור לו, כי ככה הוא. בין אם זה מהר או לאט.
תקוע או זורם.
ולנטיין היה מדהים. ממש כיף. כל רגע בו, אפילו שקפא לי המח לשניות.
ההופעה של הביטלס הייתה מדהימה לחלוטין. היה כיף, חנני ויוני בלוכי סמל מין.
שבת, שיחת נוסטלגיה כיפית.
וכך השבוע המשיך, ראשון פעולה שהועברה על ידי, פעולת דוורים אחד הדברם.
שני, קיבלתי די צעקות מקארין.
שלישי התנצלות של החניכים ושיחה בקן.
רביעי יום הולדת לנדב שלי. בלונים, ולא שעל פי רצונו , הוא קיבל. ואח"כ פאפאקאיו, כולנו נהנו עד כאב. בטן. אבל היה טעים ברמות.
טוב נו בשר, מה היייתם מצפים.
השבוע עבר. בערך. בלי כלום.
אבל עדיין רדיפה אחרי אי השגת כלום. אנהי מרגשיה מזניחה, מוזנחת ולא בא לי כלום.
אני עייפה, משועממת, נמנמית ומוטרדת.
אני מנסה למצאו אורח חיים אחר, שלל טיפה הרזיה, ציונים טובים. ולהשיג משהו. משהו אחד קטן. אני תקועה בזרימה?
עשיתי דבר שעשה לי טוב, טוב מאוד אפילו. אני ושנהב דיברנו. אני שמחה שזה קרה.
אני עדיין לא יועדת מה אני רוצה, מה אני מחפשת.
אבל אותך אני אוהבת 3>
משוררת שכמותי מציגה לכם ציטוטים:
"מארג', תסתכלי על כל הדברים המדהימים שמצאתי במרינה. זה היה פשוט זרוק בתוך אונייה של איזה מישהו." -הומר ^^
"כדי להיות אהוב אתה צריך להיות נחמד לכולם כל יום! כדי להיות שנוא אתה לא צריך לעשות כלום."-הומר XD
"אני לא יודע מה זה, אז אני אגיד, כן."- הומר %__%
"בן, אני רוצה לחלוק איתך משהו... שלושת המשפטים שבעזרתם תעבור את החיים. מספר אחת: "תחפה עליי." מספר שתיים: "רעיון מצוין, בוס!" ומספר שלוש: "זה היה ככה כשהגעתי לפה."
עוד מעט פוסט ציטוטי שרמוטי.
אני, סיימתי.
שלומות ידידי.
3>, אני אוהבת אותך.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
