מתסלסלת סחור וסחור

תקופה חדשה עומדת בפתח.

אני לא בטוחה כמה שאני אוהב אותה.

ביינתים, משהו מזור בתוכי.

בין כולם.

אני מוצאת את עצמי שוב ושוב עצובה.

בלי שום הסבר.

איפה האושר העילאי שפרץ ממני בעבר?

איפה העצב העמוק הנזל ממני בעבר?

אני מרגישה ריקה. חסומה.

בלי שום משהו לתת.

בלי רצון לקחת.

השנה החדשה עומדת בפתח, או שכבר בפנים.

ואני כבר פוחדת מהקושי. המאי הצלחה.

האם אני רגילה לכך?

בהצלחה
אני כבר ביא'.

מי היה מאמין. אני בטוח שלא.

נדבי שלי חזר. 3>

אין כמוהו בעולם.

תודה לך.