אני יודע שזה ארוך אבל בבקשה תקראו...
קטע מדהים מספר מדהים עוד יותר...
"פעם על צהוב עם שורות ירוקות הוא כתב שיר
והוא קרא לו "צ'ופס"
כי זה היה שמו של הכלב שלו
וזה היה נושא השיר
והמורה שלו נתן לו מצויין
וגם כוכב זהב
ואמא שלו תלתה את השיר על דלת המטבח
וקראה אותו לדודות שלו
זו היתה השנה שבה האב טרייס
לקח את כל הילדים לגן חיות
והוא הירשה להם לשיר באוטובוס
ואחותו הקטנה נולדה
עם ציפורניים זעירות באצבעות הרגליים ובלי שיער
ואמא ואבא שלו התנשקו הרבה
והילדה שגרה בקצה הרחוב שלחו לו
כרטיס ברכה ביום האהבה
עם שורה של איקסים למטה
והוא היה צריך לשאול את אבא שלו מה אומרים האיקסים
ואבא שלו תמיד השכיב אותו לישון בלילה
ותמיד היה בבית כדי לעשות את זה
פעם על דף נייר לבן עם שורות כחולות
הוא כתב שיר
והוא קרא לו "סתיו"
כי זה היה שם העונה
וזה היה הנושא של השיר
והמורה שלו נתן לו מצויין
ואמר לו לכתוב בצורה יותר ברורה
ואמא שלו לא תלתה את השיר על דלת המטבח
כי צבעו אותה לא מזמן
והילדים סיפרו לו שהאב טרייסי מעשן סיגרים
ומשאיר את הבדלים על ספסלים בכנסייה
ולפעמים הם נשרפים ועושים חורים
זו הייתה השנה שאחותי התחילה להרכיב משקפיים
עם עשות עבות ומסגרת שחורה
והילדה בקצה הרחוב צחקה
כשהוא הציע לה לבוא לראות את סטנה קלאוס
והילדים סיפרו לו למה
אבא ואמא שלו התנשקו הרבה
ואבא שלו אף פעם לא השכיב אותו לישון בלילה
ואבא שלו התרגז כשהוא בכה וקרא לו לעשות את זה
פעם על נייר שקרע מהמחברת שלו הוא כתב שיר
והוא קרא לו "תמימות : שאלה"
כי זאת היתה השאלה לגבי חברה שלו
וזה היה הנושא של השיר
והמרצה נתן לו מצוין
ומבט יציב ומשונה
ואמא שלו לא תלתה את השיר על דלת המטבח
כי הוא מעולם לא הראה לה אותו
זו הייתה השנה שבה האב טרייסי מת
והוא שכה איך הולך הסוף של עיקרי הנצרות
והוא תפס את אחותו מתמזמזת במרפסת האחורית
ואמא ואבא שלו אף פעם לא מתנשקים
או אפילו דיברו
והבחורה מקצה הרחוב
היתה יותר מדי מאופרת
וזה גרם לו להשתעל שנישק אותה
אבל הוא בכל זאת נישק אותה
כי זה מה שצריך לעשות
ובשלוש לפנות בוקר הוא השכיב את עצמו לישון
ואבא שלו נחר בקולי קולות
ובגלל זה על שקית נייר
הוא ניסה לכתוב שיר אחד
והוא קרא לו "שום דבר בכלל"
כי זה באמת היה הנושא של השיר
והוא נתן לעצמו מצוין
וגם חתך כל אחד מפרקי הידיים הארורים
והוא תלה את השיר
על דלת חדר האמבטיה
כי הפעם הוא לא חשב
שהוא יצליח להגיע למטבח"
"כמה טוב להיות פרח קיר"\\ סטיבן צ'בוסקי