ככה הבחור סיפר לנו בתשוקה. 

אני ראש משלחת של שבוע. אחד מהמשתתפים במהלך ישיבה על הגג התחיל לדבר איתנו על מה היא אהבה אמיתית.

Love is patient, love is kind. It does not envy, it does not boast, it is not proud. 

אבל, הוא אומר. אבל האהבה המודרנית היא לא כזו. האהבה המודרנית היא אנוכית. אני אגיד שאני אוהב אותך רק אם את תגידי לי שאת אוהבת אותי חזרה. ואם לא תגידי שאת אוהבת אותי, אני אתעצבן. אני אשאל למה את לא מחזירה לי. 

אנחנו אומרים שאנחנו אוהבים רק בשביל שיגידו לנו בחזרה. 

This is not true love הוא אומר. 

אולי על זה כל הציטוטים שלי מדברים - שהאהבה היא פיקציה כי היא כבר לא כנה, לא אמיתית.

אהבה אמיתית היא לרצות שלצד השני יהיה הכי טוב שרק אפשר הוא אומר. האהבה של היום היא לרצות שיהיה לי הכי טוב שרק אפשר. 

גרם לי לחשוב הרבה.

אמרתי לו שלדעתי אנחנו לא אומרים שאנחנו אוהבים כי זה שם אותנו במקום פגיע. אולי אנחנו לא אומרים שאנחנו אוהבים לא ממקום אנוכי, אלא ממקום שהוא מגננתי. להגיד שאנחנו אוהבים זה לחשוף את עצמנו. 

לא בטוחה שכל אחד מוכן לזה.

אני בטוח לא.