Killing In The Name Of

שפכתי עליה כוס אספרסו. אספרסו קצר למען האמת ככה שאולי זה מנחם. אולי הכוויה הרגעית הייתה "קצרה".

נכנסתי חזרה פנימה, אל חלל הפלור וחשבתי על סימליות המעשה.

האספרסו הקצר זה החיים האלו שבן רגע עלולים להיעלם, תמצית הקפה הרותחת היא בעצם אני, תוך תוכי לא מפסיק לבעבע מבפנים, והרגע הזה שהתכוונתי להניח אותו על השולחן היה הרגע שבו התפרקתי. אני, תמצית הפאקינג אספרסו השלכתי עצמי אל עבר הלקוחה המסמלת בדימוי הכל כך גרוע שלי את הסביבה שלי. 

אותה תמצית אספרסו מבעבעת בי בכל יום מחדש, ממש כמו הר געש שוצף וגועש.

אנשים שבאים אלי להתייעץ בנוגע לחייהם וליבי איתם. אני מרגישה שכרגע, לא ממקומי לשמוע על סיפורים שכאלה. על הבחורה שכל כך טרודה מהעבודה בה היא נמצאת אחרי שכבר קודמה בתפקיד. על ההיא שבוכה על הזוגיות שלה אבל היי לפחות חווית אחת כזאת. על הבחורה הרזה שלא מפסיקה להתלונן כמה מרים הם חייה. גאד דמאט מה נהיה איתי? שונאת להיות צרת עין אבל לא באמת בא לי לשמוע את הזיוני שכל שלכם. העניין הוא שכששואלים אותי מה קורה אין לי זין לספר ככי אני יודעת שיגיע המבט המרחם והכאילו אמפתי ואז תמשיכו בשגרת יומכם. אז אני אשאר עם עצמי, עם תמצית הקפה הקצר שלי, המבעבע בבפנים, ומדי פעם על מנת שאוכל להתפרק, אשפוך עצמי על לקוחה.

#אספרסוקצר