אתמול התקשרה אלי סוף סוף עמותה
היא הסבירה לי שזה קשה להרים ערב כזה מסיבה אחת העמותה חייבת להשיאר אנונמית
אמרתי אוקי אפשר לקמבן משהו
ואז היא הנחיתה עלי עוד משהו
שהיא חייבת לתת לי קבלות על כל הכסף שנתרם אז זו בעיה
מבחינתה שהיא לא תדע לפני ההתרמה כמה כסף בדיוק נתרם.
דיברתי על זה עם אחד האומנים
הוא אמר לי אז אולי תנסי להתרים לתנו לחיות לחיות
זה פחות כאבי ראש אמרתי לו שאני אשקול את זה כי קשה לי להרים ערב שכזה לבד , רק לפני כמה חודשים השתחררתי ומה אני מבינה מהחיים שלי בלמצוא מקומות לזה?
ואני גם עמוסה בעבודה בזמן האחרון
ועוברים עלי כל מיני דברים
אני צריכה להיות שלמה עם עצמי.
ולנושא השני אני והוא התכתבנו בשישי בערב עלו כל מיני נושאי שיחה הוא אמר שהוא נהנה לדבר איתי ושכרגע אנחנו ידידים הוא לא יודע מה נהיה בעתיד אך הוא לא פוסל שנחזור להיות בקשר.
ביום שבת שלחתי לו הודעה
שלפי דעתי שהוא פותח את עצמו לכל ההזדמניות האלה פוגעים בו בסופו של דבר והוא שאל אותי למה
אמרתי לו כי לפעמים נפגעים מהסיכונים האלה בלסלוח לאנשים שפגעו בך
במקרה הזה דיברתי על אבא שלי שסלחתי לו הלוך ושוב
הוא אמר אבל את לומדת מכל כאב משהו אחר חדש
אמרתי לו שאני לא מעיזה יותר לתת לאנשים הזדמניות
כי הלב שלי שבור מכל הכיוונים
הוא הבין
וניסה לשכנע שלא אבל הוא הבין :)
אחת הסיבות שבגללה נפרדנו לטענתו היתה תגובת החברים שלו שאני עושה לו בה"ס
ושאני לא אוהבת אותו
אז הפעם ניסיתי לפני הכל להתחבב על החברים שלו
ורוב החברים שלו באמת מחבבים אותי עכשיו ואוהבים אותי
התוכנית הבאה היא לגרום להם להגיד לו
שהוא הפסיד פה משהו מיוחד אבל זה יכול לקחת זמן ולי יש את הסבלנות
בבלוג זה
בכל הבלוגים
