קודם כל תרשו לי להקדיש פינה לקוראים הקבועים שלי שבקשר איתי גם מאוחרי מסכי הבלוג בכל מיני כלי תקושרת הפוסט הזה הוא בשביל להעניק להם תשובות.
רובם טוענים שקשה לי מהפרידה עם בובי (חבר שלי לשעבר), ניסתי לחשוב אם זה באמת מה שקשה לי או משהו אחר
ישנתי על זה כמה לילות ובאתי לחלק לכם תשובות,
הקשר שלי עם בובי היה בסדר בלי ריבים ובלי ווכיוחים יותר מידי לפעמים אני חושבת אם בכלל היתה שמה אהבה מהשני הצדדים או שזה היה נוחות, שלי לשכוח את האקס שלי ושלו לקבל קצת חום ואהבה אנושית.
ניסתי לחשוב ומה בכל זאת קשה לי והגעתי למסקנה , אני לא בן אדם של לבד אני מחיובת לזוגיות אני נורא אוהבת לחלק את אהבתי לאחרים
פשוט כל גבר שאני נמצאת איתו בשיחה מאז הפרידה המחרידה ממנו אחרי חמש דקות הוא כבר לא רלוונטי .
יש לי את הרצון להמשיך הלאה ולחייך לעולם כמו שאתם מכירים אותי
לפרוח
להפתח
אבל משהו עמוק בתוך הלב שלי חסום , כי הוא כרגע יותר מידי פגוע
ולא מאפשר אפילו לי להכנס אליו ולשחרר את מי שאני באמת לכן
אתם הקוראים הוותיקים קצת דואגים לשלומי .
אבל אני בסדר
אני פותחת את עצמי לאט לאט
וזה שכתבתי פה פוסט בעיני מלא רגש זה כבר אומר משהו שאני משחררת את זה לעצמי ואליכם מה שלא קרה בשבוע האחרון אני מאחלת לכם סופש נעים ובילוי נעים
בבלוג זה
בכל הבלוגים
