אני מבקשת שוב סליחה
שאני לא מעדכנת כמו בד"כ
אבל אנ עוברת תקופה לא משהו בכלל
יום ראשון הגעתי לעבודה בתחושה שהחונכת שחונכת אותי ואני לא מתאימות , שלחתי הודעה למדריכה שלי ואמרתי לה את זה
שמו אותי עם מישהי מקסימההה
באמת חנכה אותי מאלף עד תף
יום אחרי זה היתי איתה שוב
והיא פשוט נכנסה לי ללב
יום שלישי היינו אמורים להתחיל לענות לטלפונים לבד הרגשתי הרגשה פנימית שאני לא מוכנה
החונכת שלי היתה לידי
שיחה ראשונה , אוקי התאפסתי פתאום הבנאדם מתחיל להתעצבן
ואני מתחילה לבכות להזיל דמעות אני נמצאת במצב אישי שהחיים גורמים לי לקחת הכל אישי בחיים בכיתי כי הייתי צריכה את זה
רעדתי לא ידעתי מה לעשות החונכת שלי הביאה לי מיים , חיבקה ועודדה אותי
יום למחרת כבר עניתי לבד
ולא שאלתי הרבה שאלות
עשתי מלא הלוואות
ואתמול היא שוב היתה איתי
היא נפלאה ומקסימה ומחממת את הלב ,
אתמול גם יצאתי עם ע' זה שהכיר ביני לבין בובי
הפלתי עליו הרבה מהאשמה הזו שהוא הכיר לי אותו וכרגע שאני סובלת בגלל זה ויש לי חרדה להכנס לקשרים חדשים
אני לא יודעת כמה נעים היה לו לשמוע את זה
אבל באמת שכבר נמאס לי
תמיד לצאת הפגועה והנבגדת
וזאתי שתקועים לה סכין בגב
הוא מצידו אמר שהוא נורא נהנה
וצריכים לעשות את זה יותר
ואני אמרתי לעצמי בלב " לכי תגידי לו שכל פעם שאת רואה אותו את נזכרת בפרידה המגיעלה שקרתה "
אני אמורה להמשיך הלאה
איתו או בלעדיו
אני נמצאת בצומת דרכים אם לוותר על הידיד הכי טוב שלי או לא
בבלוג זה
בכל הבלוגים
