הפעם אני לא מתכוונת לבחינה זוגית, כידוע לכם ברגע שעברתי דירה גם השתנה לי קצת הפן החברתי מתמיד להיות עם חברות נהיתי עכשיו שאני עם חברות שלי פעם בשבוע וזה גם בקושי.
מה גם שאני לבד בדירה , באמצע שבוע .
באמצע שבוע האמת לא מפריע לי לחזור לדירה , ולהיות בראש שקט אבל מה שכן יוצרת אצלי ציפייה שאני לא אהיה לבד בסופשבוע ,
אבל כל סופשבוע אמא שלי מחליטה שברגע שהיא עברה למרכז החיים החברתיים שלה נפתחו , ושיש לה ילדים מספיק גדולים אני הכי קטנה בת 21 :)...
ומחליטה שאין לה למה לבוא לדירה , אלא ללכת לאירועים החברתיים שלה.
וככה יוצא מצב שאני נשארת גם מרוחקת מהחברות ,וגם מרחוקת מהמשפחה לא שהמשפחה בוחרת להיות פה.
אני מגדירה את עצמי כילדה נוחה שלא תראה מה שיש לה בפנים אבל כן אמרתי כבר כמה פעמים שאני לא מוכנה להיות לבד.
ושגם ככה קשה לי כל המעבר הזה.
ע - הידיד הכי טוב שלי אמר שבשמחה הוא היה בא רק חברה שלו באה מהצפון והם הרבה זמן לא הייו ביחד.
עירית החברה הכי טובה שלי אחותה התחתנה אתמול אז היא עסוקה
וכל השאר אינם חשובים בעיני
הרחקתי את כל הבנים שקירקרו סביבי הם לא בשבילי הם לא גברים בעיני , שמקרקרים סביבי בלי סוף
אוף אלוהים באמת אני מאמינה בך לא כמו ילדה סתומה , או דבר כזה.. אבל אני מאמינה שיש משהו למעלה אז למה כל שבת אני לבד?
הרי אני לא עושה דברים רעים
אני סהכ יושבת וממתינה ללא נודע
בבלוג זה
בכל הבלוגים
