אני ואורן חגגנו חודש של זוגית מגניבה שבוע שעבר ולאט לאט אני מבינה שעשתי את הבחירה הנכונה .
במהלך החודש הזה לא היתי בטוחה בזוגית הזו היו לי הרבה לבטים.
הרבה בעיות כגון:
* שהוא לא מספר להורים שלו שאנחנו יחד .
*שאני לא ישנה אצלו.
*שהוא גדול ממני בחמש שנים.
*שהוא בוגר , שהוא עוד שניה אחרי תואר ואני רק בהתחלה של זה.
בשישי הלכתי אליו בלי שום מחשבה מה יהיה החלטתי שאני רוצה לספר לו מה עבר עלי כמה מבטלים אותי בחיים האלה ... אבל הגעתי התיישבתי על כיסא.
הוא לא הבין למה אני לא נכנסת למיטה ומתחילים לראות סרט .
חיבקתי אותו חיבוק אורך.
הוא לא הבין מה יש לי שאני רק מחבקת אותו ,
התחלתי פשוט לבכות והוא עודד אותי דיגדג אותי ואמר לי " ס' אני לא רוצה שתבכי שאת איתי שאת איתי את תהיי האישה הכי מאושרת שיש , אני יודע שלא קל לך עם הלימודים שלי ואני גם מרגיש שהקשר הוזנח.. אני אוהב אותך , אני אגרום לך כל החיים רק לחייך."
נישקתי אותו ואהבתי אותו התמסרתי אליו עשינו אהבה , התכרבלנו אחכ אני רוצה להתרכבל איתך ככה לילה שלם..
קמתי מעליו עם חיוך
ללילה שלם?
הגיע הזמן שתתחילי לישון פה .
היתי בשוק שזה בא ממנו ואחרי תקופה קצרה כל כך.
עשינו עוד פעמיים אהבה
התרכבלנו
וב3 לפנות בוקר
החלטתי שעוד לי מוקדם לישון אצלו
ומחר הוא צריך ללמוד , אז ביקשתי ממנו שיקח אותי הביתה.
אבל הבנתי אחרי יום אומנם שהוא הגבר שלי
שאיתו אני רוצה להמשיך לעת עתה