ועוד פרק בחיים סטודנטית?

השבוע רבתי עם המנהלת שלי , זה דבר שדי השפיע לי על הלימודים באתי  בלי שאיפות לחיים האמיתיים.

 הוא אמרי שלדעתי זה שאני לא שואפת לזוגיות זה כיאלו אני כל כך מפחדת ממנה , והוא צודק  אני כל כך מפחדת מזוגיות שפיתחתי מנגון שאני פשוט לא צרכיה אותה.

אבל אני חייבת להתמודד עם הפחד לכן , הפעם  שמישהו פנה אלי בFACEBOOK  לא   ישר נפנפתי אותו בתירוץ עלוב. דיברנו החלפנו טלפונים הרגשתי כיאלו  אני משתחחרת מהפחד שלי , אבל יום למחרת הוא לא התקשר ואז הפחד  חזר.

 היום  בלילה הוא שלח הודעה אם אני פה ,   עניתי לו בבוקר שעכשיו כן  אני לא מפתחת לגביו ציפיות אבל הוא בהחלט יכול להיות  גבר שיעניין אותי אומנם אני אקח  ברקס עכשיו איתו.

ביוםשני הרגשתי מרוב העצבים שעוד שניה אני עוזבת את העבודה  היה  מן קטע כזה להכריח אותנו לצאת לטיול , בסופו  של דבר לקחתי לעצמי כמה  פסקי  זמן ונרגעתי היה משתלם לבוא לטיול בסופו של דבר היה טיול מחלקתי שבו למדתי הרבה מאוד  בעיקר על חגית.

 אפשר להגיד שבזמן האחרון שחשפתי אותה לבלוג שלי ואני נחשפתי לבלוג שלה הוכיח משהו   על החברות הזו אני , בהתחלה די פחדתי מהטיול  בראגנגרים והקאייקים והיה בה בחגית משהו שנתן לי את הביטחון הזה.

 בראנגרים  התהלבתי   ממש חגית נהגה והיא נהגה פצצה .

 בקאיקים הינו אני חגית  ועוד  כמה בנות שדי פחדו מהמים עצם  זה שאנחנו לוקחות איתנו בנות שמפחדות כבר מלחיץ אותך כי יש לך מן סוג  של אחריות עליהן.

 באחת מהנקודות חגית    נפלה מהקאייק ולא הצלחתי לעצור אותו

 ידעתי שהיא תהיה בסדר לא היה לנו עוד משוט המשוט היה אצלי  חגית  , הרגשתי שאני מאבדת את עצמי

 כל הבנות מאחורה  התבייכנו שהם מפחדות ואני עובדת עצות

 אפוסות כוחות 

ודי נמאס לי  מזה

 אבל חגית חזרה בסופו של דבר והיה טיול די נחמד די מגבש

 בחמישי היתי  בחופש , הלכתי עם אחי לסרט  בקולנוע  , ובשישי    נפגשתי עם עדן הכלבה שלה עברה ניתוח אתמול  הרגשתי אני צריכה לתת לה ביטחון  בקשר לזה למרות שאני עדין לא מרגישה שהחברות חזרה לקדומתה

חזרתי הביתה

 ובישלתי

עכשיו אני עייפוש  נחה לי   פוסט בלי שום פואנטה מסיומת