אוקי האמת שאני ממש מבולבלת ומפוזרת כרגע אני לא יודעת מאיפה להתחיל אבל אני מרגישה צורך עז לפרוק.
ביום הראשון עד שהגענו היה חמש כבר ולא היה לנו כוח לעשות כלום
ביום השני התחלנו את היום בטיול גיפים חמש שעות בדרך היינו ממש על הגבול לבנון וראינו את לבנון ממרחק הליכה, למען האמת קצת פחדתי
אבל לא נתתי לעדן את התחושה של הפחד אני לא צריכה שהיא תתחיל לפחד בנהיגה.
בסופסו של דבר חילצנו את עצמנו מהשטח והגענו לתצפית דדו צפינו בלבנון השקטה אך המסוכנת כפי שאני מכנה אותה.
אחכ ישבנו במסעדה שאנחנו אוהבות בראש פינה רציתי כל כך לעשות טיול בפקעין אבל לצערי לא רק אנחנו הכפר היה מלא , בתירים ותיירות
לכפר עצמו סיפור מעניין שארצה לטייל שמה באחת השבתות הפניות שתהיה לי .
אחהצ חזרנו לצימר קראתי את הספר השני של חמישים גוונים אני פשוט שרויה בספר הזה, מרותקת נמתחת !
בקיצור אחכ החלטנו ללכת לטיילת אכזיב עד שעדן קמה כבר פספסנו את השקיעה והתבאסתי כי היו שתי מקומות עיקריים שאני רציתי ללכת וזה פקעין והטיילת
התעצבנתי ועדן אמרה שהיא לא רוצה לעשות את הטיילת כבר כי חשוך לה והיא מפחדת
חזרנו לצימר עם עצבים כי לא התחשק לי לאכול בחוץ
הלכתי להתקלח ולישון קמנו בבוקר כיאלו לא חזרנו לצימר בצעקות וריב
בבוקר נסנענו לטיול בשטח ערבי
ממש התחברתי לצד הערבי או שלא
ועכשיו חזרתי אחותי בבית חולים כנראה היא תלד בשישי נאחלל לה לידה קלה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
