כרגע אני סוגרת של חצי שנה לבד בלי זוגיות אינטסבית.
אבל אני במקום שלם , בוגר יותר.
לאחרונה התחלתי ללכת לקבוצת כלבים פה באיזור אנחנו בעלי הכלבים והכלבים נפגשים כל יום ברוח בגשם בקור ובחום ב10 וחצי בלילה ונותנים לקטנים שלנו להוציא אנרגיות.
אני רואה את הכלב שלי JOY המתוק והמקסים משחק ואני מוקסמת ממנוט
אני מודה שאולי זה יישמע לחלקכם מוזר כרגע אבל אני אוהבת את הכלב הזה המון מאז שהתחלנו ללכת לשמה , לא שלא אהבתי אותו אבל הייתי בזמנו שלא היה לי את החבורה הזו חוזרת הביתה מעבודה תשושה ואומרת מה עכשיו להוציא אותו?
ועוד לשעה?
היום אחרי שהתברגתי במשחק ובשיחות וכיף לי עם אותם אנשים זה בכלל לא פרמטר מבחינתי , זה גם מילא לי את הפן החברתי בעיר אני חושבת
כי שחשובים עלזה עברתי לפני שנה וחצי לרמת גן ולא הכרתי באמת אף אחד או אחת
שהיה לי איתם חיבור גם לא ניסתי ליצור כזה.
אומנם אותןם חבר'ה חלקם יותר גדולים ממני.
אפילו רובם
אבל וף סוף מצאתי את הפינה שלי בשכונה שלי.
ולמה סיפרתי לכם את כל החפירה הזו?
כי מאז שאני שמה , המרדף אחר הזוגיות לא מענינת אותי.
כמובן שיש רגלים שאני נופלת
אבל היום אני הרבה יותר שלמה עם עצמי
ובוגרת
ומחושבת.
לקינוח קחו תמונה של הנסיך שלי JOY
בבלוג זה
בכל הבלוגים
