מבנאדם אופטימי הפכתי לבן אדם שלילי , גיא במילואים אומנם לא לעוד הרבה זמן , אבל הוא שמה שומר עלינו .
אני מעריכה את זה שהוא מתקשר ומברר מה איתי שהוא מזהה את החיוך שלי דרך הטלפון שהוא מסתמס איתי. כי יש נשים רעיות חברות מאורסות שאין להם את זה , אולי בכל זאת ההתחלה עושה את שלה.
כל פעם שיש אזעקה או יירוט אני מתעצבנת ומקללת כבר לא מפחדת כבר נכנסת לשגרה אבל עדיין יש את הרצון שבמקום להגיד לי לילט משמה תגיד לי לילט מפה שהדבר האחרון שאני יראה בלילה זה את הפנים שלך במקום את החדשות.
האמת גיא שבא לי כל כך לנסות איתך דברים חדשים מבחינת רגשות אבל אני פוחדת להכנס איתך לפינות האלה
כי אתה בן אדם שחושב שמתכננן שבשליטה שאם השליטה לא תהיה בידיים שלך זה מלחמה בפני עצמה יהיה טוב כי חייב להיות טוב
עוד כמה ימים אתה בבית
ולמרות הכל
אני יודעת שכמה שאני מאחלת לעצמי להרדם איתך כל יום אני לא ארשה לעצמי את זה כי אני חושבת יותר מידי על הסביבה ולא על עצמי
אני מאמינה שאתה תגיע לראיון שלך
אני גם מאמינה שתתקבל ושאני מאמינה אני יודעת שזה יקרה אבל אתה פוחד מלצפות כי ציפית כל כך הרבה והרבה דברים לא קרו אז נהיית בן אדם אטום לזה בלי ציפיות גם אם אני אגיד לך משהו לגבי העתיד הרחוק אתה תגיד לי בסדר כדי לא לאכזב אבל אתה לא יודע מה יהיה עוד חודש כמו שאני לא יודעת אבל אני מאמינה מאמינה שנהיה ביחד עוד חודש מאמינה שתתקבל לעבודה מאמינה שגם אם אתה לא אומר שאתה מתגעגע אתה מתגעגע מאמינה בהכל
אופטימית עם פאסימי מעניין מה יצא
למרות הכל אני עדיין מעריכה אותו על הפרטים הקטנים שהוא שם לב שאנחנו מדבריםואני מחייכת זה רומנטי מבחינתי והוא עושה מאמץ אדיר כל הכבוד לחייל האמיץ שלי למרות הכל אבל הוא לא בא לסופ"ש אבל אוטוטו הוא בבית לתמיד או עד המבצע הבא
או עד שיקראו לו שוב אבל הוא חוזר ושאני אקום באמצע הלילה ואריח אותו
ואנשק אותו
אולי אז האופטמיות שלי תחזור שיהיה לנו לילה שקט
בבלוג זה
בכל הבלוגים
