ועוד פרק בחיים סטודנטית?

  הלב :   ס'  כמה זמן לא הרגשת סבל של ממש?

 אני:  הרבה זמן  , למה  מה אתה מתכנן  לי בעתיד?

הלב:  סבל התאבלות  צורך בחיבוק ואין מי שיחבק.

 אני:    איפה ההיית  בחודש  האחרון למה  לא נתת  לי אותות  אזהרה.

שנשאבתי לתוך  עולמו   שקמתי  באמצע  הלילה  לדבר איתו כי היה לו לילה  לבן במילואים ..  היתי   ממלא  מקום  או שהייתי איתו  כי הייתי צריכה להעביר איתו סוג של מסע.

 לא מאשימה  אותו , וגם לא מאשימה את עצמי .

 בתוך  תוכנו  ידענו שזה לא מתאים ובכל זאת ניסנו.

 אני מרגישה  שעכשיו אני יוצאת לתקופה  טובה יותר

  התקשרו אלי   היום ממקום עבודה נדיר שבא לי לעבוד  שמה .

 צחקתי היום  כמו שחודש לא צחקתי  הצחוק המתגלגל שלי  חזר  , הרגשת הדחקה שלא הייתי  בסדר  ששחכתי   את הרגש מאחור  שהתנהלתי  בעיקר  מהראש  שהכרחתי את עצמי  לא להתאהב וצדקתי .

הלב: את מתחרטת  ששכבתם?

ס': מה שצריך לקרות קורה ואין לבכות על חלב  שנשפך  מקסימום עוד גבר לאוסף  .

הלב: ומה  יהיה ביום שישי  שהוא יבוא להחזיר לך תדברים?

ס': יהיה  שקט , תהיה מבוכה   אולי אפילו תיפול  דמעה.

הלב:  אבל חייב  להיות טוב נכון  את לא תשברי לא פה בבית.

ס' : חייב להיות טוב! מוכרחים להיות בשמחה 

 הלב:  אני לא מבין  אתם נפרדתם  ויצאת  יותר מחוזקת   מהקשר

ס':  אולי  זה  שקרים שאני מספרת  לי  כדי שנעבור את זה  יותר בקלות.

 הפעם לא יהיו פה פוסטים שאני שוכבת במיטה ובוכה   כי  זה לא יקרה 

 הפעם  יהיו פה פוסטים שמחים שמה  שצריך לקרות  קורה ונסתרות הם דרכי ה' .

 יהיה  בסדר אני אומרת  ללב  שלי יהיה  בסדר :)