"אני כל הזמן מרגישה שיש לך הרבה דברים לומר לי ואתה לא אומר כלום"
"כי יש דברים שאני לא מסוגל לומר כי את תכעסי או תתרחקי"
...
"למה אתה אף פעם לא שואל על החבר שלי?"
"את אף פעם לא מדברת עליו לידי"
"אני מרגישה שאתה מתכחש לקיומו. אני לא מדברת עליו כי אני מרגישה שזה מפריע לך."
"את זו שלא סיפרה לי שיש לך חבר וגיליתי את זה במקרה...ולמה את לא שואלת אותי אף פעם על הקשרים שלי?"
...
"אתה הידיד היחידי שלי שאני מרגישה שאני לא יכולה לצאת איתו ועם החבר שלי ביחד"
...
"אתה עצוב. אתה צריך לנסות לצאת מזה. למה אתה לא מוכן ללכת לפסיכולוג?!?!"
"אני לא צריך פסיכולוג. אני יודע למה אני עצוב. ואני יודע מה הוא יאמר לי. ואני יודע שאני לא יכול לבצע את זה. למה את כועסת עליי כל כך רק כי אני לא רוצה לראות פסיכולוג בקשר לעצב שלי?"
[דוגמאות משיחה לילית ארוכה ונוקבת עם יוליה אתמול]
הגעתי הביתה היום, אבחנתי שלחתול הרחוב האהוב עליי, וויני, יש דלקת בדרכי הנשימה והטסתי אותו לוטרינר חירום. כבר לא נעים לו. רק לפני שבועות הייתי אצלו עם עוד חתולת רחוב בניתוח מסובך ויקר במיוחד. אשפזו אותו וכבר ריחמו עליי אז חתכו במחיר.
יש עוד גור חתולים (חודש וחצי) שאני חושד שהוא עיוור. הוא לא פותח את העיניים. אבל כן מוצא את עצמו בחצר. עמדתי מולו כמו טמבל והעברתי את היד מולו כמו שילדים קטנים עושים לעיוורים. הוא לא הגיב. ניסיתי לתפוס אותו כדי למרוח לו משחת עיניים אבל לא צלח הדבר בידיי. אני צריך לשכור מישהו שיטפל בכל החתולים בשכונה.
אבל הבחנתי במשהו מטורף. אני האדם הכי לא מתאים לומר את זה, אבל אני מרגיש שיש כאן איזשהו מעגל מוזר של כסף. ככל שאני מבזבז יותר ויותר כסף, במיוחד על אחרים (אנשים שיקרים לי, בעלי חיים), אני מקבל סכומי כסף גדולים בהפתעה. לעומת זאת, כשאני מנסה לחסוך כסף - אני מקבל לפתע קנסות מהעבר וכל מיני הוצאות לא מתוכננות נופלות עליי. זה ככה כבר למעלה משנתיים...
החודש זה היה הכי מוזר. ניסיתי לחסוך וכבר בתחילת החודש נפלה עליי הוצאה מטורפת בגין הניתוח והאשפוז היקר של החתולה. מיד לאחר מכן לפתע קיבלתי בטעות תוספת של 4500 ש"ח למשכורת (בנוסף להמון בונוסים אבל הם כן היו מתוכננים אז הם לא נחשבים). ברור לי שבשלב מסוים הכסף הזה יילקח ממני חזרה. אבל עד אז...
זו מסקנה מאוד מעודדת. כך אני כבר זמן רב יודע שאני לא צריך לחשוב פעמיים על שום הוצאה שאני רוצה להוציא. אם הכסף לא יילך בטוב - הוא יילך ברע.
הבוס שלי: "לא הודעת לי אם אתה מתכנן על חו"ל בקרוב"
"אה כן...תרשום באוגוסט נסיעה לגרמניה. 3 ימים. בעצם 4. בעצם 5. אה וכנראה אני נוסע גם לסופ"ש נוסף הקיץ. או שניים. 3 ימים אתה יודע. או 4. או 5. ועל פאריז ולונדון אמרתי לך? אה לא? פשוט עדיין אין לי אליהם כרטיס טיסה. אבל כנראה שגם לשם אני אסע בחגים. תאילנד? יש עוד זמן עד לשם. אולי גם איסלנד."
*הבוס דופק בי מבט מבוהל*
מחר מילואים. יאי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
