ככה יהיה לי טוב

(11.0)

התמונה הזו צולמה באקראי, באחת מקרנות הרחוב של סנטדייגו אטיטלן, גואטמלה. השעה שעת בוקר, לא הרחק מבית הספר המקומי. וזה, בניין בן שני חדרים, גדוש בעשרות ילדים צווחנים וסקרנים, הנתלים כמו עטלפים על חלונות הכיתה, תרים בעיניים בולעניות אחרי התייר המוזר שהציץ מבעד לסורגים, מסתיר מהם קרני שמש מסנוורות של בוקר.

והנה מעבר לפינה ילד אחד, שכבר עזב מן הסתם את מערכת "החינוך" הגואטמלית, משוטט לו ברחובות. ילד עם חישוק. בעיניי, התמונה הזו אומרת הכל על אגם אטיטלן. אנשים תמימים, מוצאים סיפוק בדברים הקטנים שאנחנו כבר לא נדע להעריך. חישוק? מתי בפעם האחרונה ראיתם ילד ישראלי משחק עם חישוק? אולי עוד שנה או שתיים ייצא פלייסטשן חדש, עם משחק מגניב. "ילד רחוב" יקראו למשחק העתידני הזה, ובאחד המסכים תצטרך להוביל חישוק דרך רחוב מלא מכוניות והולכי רגל. ויהיו גם פסילות, ומכשולים, כמו שמשחק-מחשב צריך להיות.

ואצלנו, בתל-אביב, מתרבים הילדים אחריהם משתרכים תיקי הטרולי, בדרך הקצרה משער בית הספר לאוטו של אמא. ממש דיוטי פרי נהיה פה. זה רק עניין של שנה שנתיים עד שיוותרו סופית על הצלצול (שכבר מזמן אינו צלצול פעמון). הודעות קוליות מרמקולים רבי עוצמה יחתכו את שלוות הבוקר.

"קריאה אחרונה לתלמידי בית-הספר, השערים ייסגרו בשעה 8:00 בדיוק. שיעור ההתעמלות של תלמידי ה' 3 יצא בעוד שלוש דקות משער 2A. התלמידים נוי כהן וליטל דגן, מתבקשים להגיע לשער כיתה ד' 3, דלתות הכיתה יסגרו בעוד כשתי דקות. תודה".

"זוהי הודעה מוקלטת. אנו הפנו תשומת ליבכם לחפצים חשודים. אל תשאירו תיקים ללא השגחה. אם נתקלתם באדם חשוד, דווחו זאת מיידית לסגל בית-הספר. תודה".